משמעת היא משהו שמעסיק כל משפחה שאני פוגשת, אם זה ברשתות חברתיות או בליווים הפרטים, אם זה בקורסים שלי; כל אחת ואחד מאתנו התמודדנו עם הדבר הזה. במסע שלי לגילוי הדרך המדוייקת עבורי, מצאתי את החיבור המושלם בין הגישה המופלאה של דוקטור ניופלד, לבין דוקטור מריה מונטסורי. בפרק הזה בחרתי לדבר על מילה ׳משמעת׳, מה היא גורמת לנו להרגיש? איך בסופו של יום אני בוחרת לחנך את ילדי. התחושה לעתים משתקת. כדי לדעת להוביל את הילדים שלי לצד החופש שאני מאפשרת להם, אני צריכה להיות מאוד ברורה לעצמי. לכן אני בוחרת ללמוד עוד ועוד כדי שיהיו לי את כל הכלים להתמודד עם ילדי בדרך אחרת מאשר התמודדו איתי. מצרפת את הקישור לקבוצת הפייסבוק של רותי דריאל שהזכרתי במהלך הפרק  https://www.facebook.com/groups/levhorut. הדרך שלנו ללב הרך של הילדים שלנו, היא לענות על הצורך שעולה באופן כל כך טבעי. כל מה שהילד או הילדה שלך זקוקים ממך זה אהבה ללא תנאי, וגבולות מאוד מאוד ברורים.  "אדם גדול איננו אדם שהוא בעל סמכות. אדם גדול הוא אדם שיש לו יכולת לקחת על עצמו אחריות גדולה", עמ' 210. "ישנם ילדים הסובלים מרעב נפשי: הם צמאים ללמוד, הם רוצים להתפתח... אם נראה אדם שסובל מרעב ללחם - האם יעלה על דעתנו לצעוק עליו? האם נרביץ לו? האם נבחר להפעיל עליו מניפולציות רגשיות? ברור לנו שזה לא יועיל. אם הוא רעב ללחם הוא צריך לאכול. אם הוא רעב למזון הנפש, את זה הוא צריך לקבל." עמ' 214 מתוך הספר "לגדול עם הילד - עקרונות גישה המונטסורית", תרגום ועיבוד מאנגלית נועם שחף. המושג לב רך הוא בסיס בגישה של דוקטור ניופלד, בעיני צירוף המילים  ׳לב רך׳ מזמין אותנו ההורים לזכור בכל רגע נתון את מה שרצינו אנחנו בילדות.