אחת ההשלכות הכי מבאסות של תקופת הקורונה היא כמובן שאין הופעות. המשמעות היא כפולה: מצד אחד אתה לא עושה את הדבר האהוב עליך ומצד שני אתה לא פוגש את האנשים האהובים עליך, אלה שפעם היית רואה על בסיס כמעט יומי במועדוני הסטנדאפ. שי שוחמי הוא אחד מאותם חברים שכל כך התגעגעתי אליהם, שהפרק בכלל לא הרגיש כמו ראיון אלא כמו שיחה בין שני חברים שלא נפגשו הרבה זמן. היו שם הרבה זכרונות מצחיקים מהופעות, הרבה דיבורים על כתיבה ועל השפעות הקורונה על התחום והרבה מחמאות לשי, כי הוא באמת עילוי.