שלום וברכה! אנו מתקדמים בצעדי הענק לסיומו של ספר יהושע... הוא לא באמת כזה קצר, אלא אנחנו מתעכבים רק על החלק הסיפורי שבספרי התנ"ך. מי שמתעניין במה שבאמצע - מוזמן לקרוא בפנים. בפרק שלנו נספר על הפרידה של שניים וחצי השבטים (שבט ראובן, שבט גד, וחצי שבט המנשה) משאר שבטי ישראל, אחרי שהם עזרו להם במלחמות הכיבוש על הארץ. ההיסטוריה של הסיפור הזה מתחילה עוד בתקופה של משה, כשאותם שניים וחצי שבטים ביקשו ממשה רבינו לקבל את נחלתם בצד המזרחי של הירדן (איפה שהיום נמצאת מדינת ירדן, וגם החלק התחתון של סוריה). השטחים האלו התאימו להם ממש עבור המקנה והרכוש שהיה להם. משה לא אהב את הבקשה שלהם. הוא חשב שהם מנסים להתחמק ממלחמה על שאר ארץ ישראל (בצד המערבי של הירדן, היכן שמדינת ישראל של היום). משה חשש שזה יגרום לשאר עם ישראל לפחד ולחשוש מהמלחמות. בסופו של דבר, הוסכם ששניים וחצי השבטים הללו יעברו חלוצים לפני עם ישראל, יעזרו להם במלחמותיהם, ורק כששאר עם ישראל יוכל לנוח ולקבל את נחלתו, יוכלו אותם שניים וחצי השבטים לחזור לנחלתם. ואכן כך היה... כל זה היה רק ההקדמה. בפרק שלנו סוף סוף הגיע זמנם של אותם שניים וחצי שבטים לחזור אל הנחלות שלהם, אחרי שהם עזרו לשאר בני ישראל במלחמה. אבל עכשיו נוצרה בעיה אחרת... מה הבעיה ממנה חששו אותם שניים וחצי שבטים? איך הם פתרו אותה? ואיזו בעיה אחרת זה גרם? האם תהיה מלחמת אחים?? את כל התשובות תשמעו בפרק שלפניכם. להערות: [email protected]