הרבה זמן לא היו פרקים, והאמת שקצת זנחתי את הפודקאסט מהעומס של כל הדברים, ואז חשבתי על הסיפורים שאנחנו שומעים כל שנה של ניצולי השואה וזה הידהד לי באותם רגעים של יאוש כל מה שנשאר זה רגעים של מגע וקשר אנושי, להתסכל בעיניים לראות אחד את האחר ביאוש או בתקוה, בעשייה או במנוחה, ככה אני גם תמיד חווה את...

בשיחה מאוד אישית אני מדבר עם יולה איך המשיכה מאז אותם ימים בפרפורמנס רוק בקרירת הטיפוס שלה ועד היום שהיא חלק מנבחרת ישראל. אנחנו מתסכלים  אנחנו שוממעים ממנה איך שילמה לעצמה על האימונים, איך רגעים קטנים של מאמן יכולים להיות משמאותים עבור המתאמן, על המשבר שהיה לה בצבא ואיך היה לה תמיכה מהקהיה שלה...