טל בן דוד סלע היא פסיכולוגית קלינית. דוקטורנטית, חוקרת תהליכי טיפול וקשר. זה עמוד האינסטגרם שלה ושווה לעקוב אחריו: https://bit.ly/3vNU7Me על הקמת עמוד האינסטגרם הפופולרי שהיא מפעילה ״הרעיון היה להקים עמוד שינגיש מידע בסיסי, ככל שאתה לומד וחוקר יותר אתה מבין כמה לרוב בהורות אין באמת חוקים״, המפגש בין הידע התיאורטי הרב למציאות היומיומית, הסביבה של הילד ״ילדים לא נולדים לוואקום״, הקשר הראשוני בין תינוק לדמות המטפלת, הקשר בין האם לתינוק ״קשר זה דבר דינמי״ והצורך בחמלה כלפיי עצמנו, בני הזוג שלנו...

‘כשנכנסים ילדים הביתה, החלוקה הדיכוטומית היא מאוד פשוטה. יש מעט מאוד מקום לעשות את הדבר שהכי בא לנו לעשות׳. פז בן נון היא אמא של איתמר, מנהלת שיווק (בעברית, יש לזה הגדרה באנגלית אל תדאגו) בהייטק ומגישת הפודקסט ׳קפיצת גדילה׳ (עם מיקה רונן יצחקיאן). אנחנו כמעט ולא יודעות איך מלאכת החלוקה השברירית מתנהלת בבתים של אחרים, זה אחד הדברים שנעלמים משיחות עם חברות, ומרשתות חברתיות בפרט. בפרק הזה פז ואני פותחות שיח על איך הדברים עובדים בבתים הפרטיים שלנו: על החלוקה, מי עושה מה, ואם יש בכלל בתים...

משפחת קרדשיאן, מה לא נאמר עליהן? בפרק ריקי (שהתחילה בתור חברה של סטס וגנבתי אותה לעצמי) ואני מדברות על דמות האם בתרבות הפופולרית באופן כללי, ועל האמהות למשפחת קרדשיאן בפרט. כלומר, מהכותרת הזו התחלנו. לאן המשכנו? שלא תדעו. (תדעו, תדעו. הפרק ארוך אבל שווה כל דקה). 

רוני קוזלובסקי הביאה ילד לעולם, אבל היא לא מתביישת להגיד שהיא לא אוהבת להיות אמא. היא  מרגישה שהיא נאבדת בתוך האימהות ושהיא לא מתאימה לה. זה לא אומר שהיא אוהבת פחות את הבן שלה (היא כותבת לו את כל התחושות שלה בתיבת אימייל שפתחה לו במיוחד והוא יקרא וודאי שיגדל), זה אומר בפשטות שלהיות אמא זה לא לכל אחת. ׳אני קודם כל אישה, בזכות עצמי׳. מתוך הקושי, היא פתחה קהילת פייסבוק ׳מותר לך להיות יותר מאמא׳, שבה נשים חולקות את הקשיים שלהן במטרה להרגיש קצת פחות לבד. לקבוצה של רוני https://bit.ly/3vT9AcY

התקשתי לכתוב פתיח לפרק על אל-הורות ונראה לי שזה ברור למה. לפני כמה שבועות פנתה אליי נעמי והציעה לדבר על הנושא הזה, שלא מספיק מדברים עליו. אולי בגלל שהתת מודע עובד אצל כולנו שעות נוספות, קצת התקשתי לחזור אליה. זה לא נוח לדבר על אל-הורות, זה מעמיד מראה שלא תמיד כולם רוצים לראות, זה מעלה שאלות על אגואיזם או: מי הוא אגואיסט? וזה, עדיין, לא עובר לכולם בגרון. בעיקר לא לאלה שהביאו לעולם ילדים שבחרו לא להביא ילדים בעצמם. ההורים שלנו.  בכל מקרה, נעמי תרזה שלמון, היא אחת הנשים המרשימות שיתארחו כאן....

בגלל שאיחרנו בחצי שעה לאולפן היה פרק על ספידים, בו חלקנו מחשבות שלנו על אמהות ועבודה (או קריירה, תלוי איך את מרגישה בנוח להתייחס למשלחת היד שלך). מה האמהות עשתה לקריירה שלנו? איך היא פיתחה, דפקה, האיצה, התוותה מסלול שונה.  כרגיל, פה אין טיפים ואין עצות רק שיחה באוטוסרדה על מה קרה לקריירה שלנו מאז האמהות. אורחת: יעל משה שרביט 

דיברנו על איך הפלה שעברתי ניפצה אשליה של שליטה, על כישלונות אמהיים (וכישלונות באופן כללי), למה אנחנו הולכות לפסיכולוג (ולמה אני רק רוצה להפסיק), למה חשוב לנו להיות אמהות ממש טובות ואיך אנחנו משחררות את הצורך בשלמות. הספר שהפסיכולוגית שלי דיברה עליו (לא שיקרתי): סודות הלידה - ידע קדום בעולם מודרני / ציפי מונט. 

התחלנו מהשאלה: למה בן השנתיים שלי אמר על הגננת שלו שהיא יפה? המשכנו לבת 4 וחצי ששואלת את אמא שלה מתי היא תחזור לעצמה אחרי לידת אח קטן, דיברנו על מה שקורה לנו כשהילדים שלנו גדלים ומתחילים להשוות אותנו לעולם, ועל להראות לילדה שלך שטוב לך עם עצמך למרות שהמציאות מורכבת יותר.

דיברנו על להיוולד בתור אמא וקצת למות בתור הגרסה הקודמת שלך, על כאבי גדילה של הנפש, על לאן ולמה נעלמנו כשהפכנו לאמהות, על למה אין סיבה בכלל להתלבש אחרי הלידה, וגם קצת על ניפוץ פנטזיות של אמהות טריה ומה קורה כשהן מתפוצצות לך בפרצוף. הרהורי ליל הסדר  הפוסט של מאיה האתר של אפרת מישורי