הסיבה שגיבסון הוא לא יצרן הכלים הראשון שאנו סוקרים בפודקאסט שמדבר על האנשים שעצבו את המוזיקה כפי שאנחנו מכירים אותה (הראשון היה ליאו פנדר), היא אינה בגלל שהכלים שחברת גיבסון פיתחה וייצרה פחות חשובים בהיסטוריה של המוזיקה, אלא מפני שהפריצה הטכנולוגית של גיבסון ששמה אותה על מפת ההיסטוריה המוזיקלית הגיעה לאחר מותו ובהנהגתו של מהנדס אקוסטיקה גאון בשם לויד לואר שהגה את הרעיון לצייד את הגיטרה הקמורה של גיבסון בפתחי תהודה בצורת האות "אף" והציג לעולם את גיטרות הג'אז בהן מנגנים עד היום אשר נקראות ארץ'-טופ. בפרק יאיר סוקר מספר דגמים וחברות שהיוו תחרות מרה לגיבסון החלוצה מה שדחף את התעשייה הזו לסטנדרטים הגבוהים ביותר. היום כולנו נהנים מהסאונד המשובח שהתחרות הזו יצרה וחלקנו (כולל יאיר) רודפים אחרי כל פיסת סאונד שכזאת שבוקעת מגיטרות שנבנו על ידי הגדולים ביותר והעצים הטובים ביותר בשנים הטובות של גיבסון ומתחרותיה כמו דיאנג'ליקו, אפיפון וסטרומברג ודגמי הדגל שלהן. כמובן שיש התייחסות לדגם הלס-פול ה"מחבטית" שמכרה יותר מכל דגם מרשים אחר של החברה. הסיפור של גיבסון הוא מופלא כי מדובר על הצלחה עסקית מדהימה שנשענה על איכות וחדשנות של איכות. מייסד החברה אינה דמות המפתח בהצלחה שלה ולמרות זאת ההצלחה המשיכה כ70 שנה עד שאותה איכות שעמדה בבסיסה התדרדרה והחברה יחד איתה. במהלך הפרק יאיר זורק שמות של חברות ודגמים כמו סוכריות על עוגת יומהולדת, אז כשרות לציבור ערכתי טבלה של הדגמים השונים: https://lnkd.in/dJiv38p8 האזנה נעימה