מה יכול לעשות הורה לילד המגיב בכעסנות או בחוסר אמפתיה לאחרים כדי ליצור קרקע פוריה להתפתחות הרגשית של הילד וליחסים בריאים עם הילד? האם להיות קשוח? רך? האם הגבולות צריכים להיות נוקשים עם הילדים ה'נפיצים'? האם יש מקום להנכיח את הרגשות שלי כאמא? או שאם אעלה את הרגשות שלי, הילד שלי יחווה אותי כ'חלשה'? איפה מתחבאים תעתועי החשיבה ההוריים שלנו? מה עלול ליצור פיצול (ספליטינג) ? מה סדר הפעולות שעלינו לעשות כשכבר מגיע "פיצוץ" עם הילד שלנו? וממה כדאי להימנע? מה הייתה אומרת הפסיכואנליטקאית מלאני קליין על כל זה? אנחנו יודעים שילדים מפתחים את המערכת הרגשית שלהם תוך כדי עבודה על הקשרים הראשונים (במשפחה), ומהם "מעתיקים" דפוסי קשר גם בחיים האמיתיים. לכן כל כך חשוב להיות בעירנות למה קורה לנו מולם :-) מוזמנים להאזין לפרק החשוב הזה, וכמובן - לשלוח לי הודעה ולשתף איך היה. לשאול שאלות ולהגיב... לווטסאפ שלי : https://wa.link/syu4zs לקורסים הדיגיטלים ולכל העניינים האחרים:https://linktr.ee/rozalin1 חיבוק גדול אהובות ואהובים, ימים יפים וקלים. שלכן.ם רוזלין, מטפלת רגשית (M.A) ומדריכת הורים.