העברת ביקורת היא כלי ניהולי ראשון במעלה. על הצורך לבחור את הקרבות, להיות מודעים לסובייקטיביות ולמי עומד מולנו, לא לחשוש מביקורת חיובית והעדיפות שקיימת בעיני לביקורת ישירה

על יתירות ויעילות, חלוקת זמן, חוק פרקינסון ודחיינות - וגם קצת מחשבות על מה אפשר לעשות בנידון

אז מה עושים בכניסה לתפקיד ניהולי ? על רושם ראשוני, היפתחות מדורגת, שאילת שאלות, הימנעות מהצהרות וענווה

 הפעם זכיתי לארח את רונן בן-נפתלי שמשתף במחשבותיו על הקשבה ותרבות ארגונית, ובנוסף מציין כמה טיפים נהדרים לשיפור התקשורת הבינאישית והארגונית כדי להצליח לממש את אסטרטגיית הארגון

 למה שכר וכסף זה לא אותו דבר, על היחסיות שבנושא, הקשר למוטיבציה וחשיבות השיח עם המנהלים

על חשיבות השינוי והמלצות לביצועו. על דרווין, ניקוי נשקים, אג'יליות והביקורת העצמית על מה שלא קרה

 גם לעובדים וגם לנו יש אישיות וראוי שנעמיק בה. על התיאוריה בנושא, חשיבות הקשר האישי, השונות בין העובדים והרלוונטיות כלפי עצמנו  

איך קצב העבודה יכול להשפיע על הצלחת הפרוייקט ? על פרסונליות, שונות בין פרוייקטים ותקשורת

הפעם אני שמח לארח את אמיר דולב שמסביר על היתרונות שבגיוס עובדים חסרי ניסיון ומתי צריכים לחפש דווקא את העובדים מנוסים

על אפקט ההילה של המנהלים ולמה צריך להיזהר מזה שכולם פתאום מסכימים איתך, על ביקורתיות, ירידה לשטח ובחינה עצמית

על היתרונות והחסרונות של משימות שאינן מוגדרות היטב, על אפקט איקאה, סוגי עובדים ומנגנוני בקרה

 על בעיות מתכנסות ומתפזרות, בעיות דחופות וחשובות, בעיות לא נעימות ודילמות 

הפעם מור הובר מתארח ומסביר על חשיבות השייכות בעיניו, על דעיכתה ההיסטורית וחזרתה לבמה ואיך ניתן כמנהלים לייצר ולקדם את שייכות הצוות ובזכותה להעצים את הצוות והישגיו

על משוב מדורג לעובדים, גוונים של צבעים והיתרונות בהשוואה והבנה מדויקת של האפשרויות

אני לא אוהב את המילה 'דחוף'. בעיני היא מנוגדת לקור רוח והשריית ביטחון, היא סובייקטיבית ולא מובן מאליו שצריך להשתמש בה

בעיני חשוב וראוי להיות מנהל מאפשר. הדרך לעשות זאת היא בין היתר להתרחק מתדמית של מסרב סדרתי, לא לפחד לנסות, להקשיב באמפתיה ולהיות אופטימי ושירותי

למרות שהטבע האנושי גורם לנו לרצות שיאהבו אותנו, אני חושב שכמנהלים אנו צריכים להיזהר מכך בקבלת ההחלטות. ואיך באטמן גיבור העל קשור לכך ?

על ההדדיות שבין העובד למעביד, על שילוב של ערך מוסף, המנהל כאמצעי והצורך בהסברה

לדעתי המנהל צריך לומר גם את הדברים המובנים מאליהם. על ידי כך הוא יכול למקד את האווירה, לנסח בצורה המתאימה ביותר ולודא שכולם מסונכרנים 

על חשיבות השקפות העולם של אחרים, ובעיקר של המנהלים. למה חשוב לספר מה אנחנו עושים ואיך לייצר מנגנוני עדכון ותרבות של שקיפות

אז מה חדש ב-2021? בואו נשמע גם אתכם, מוזמנים להיכנס גם לקבוצת הפייסבוק

על הבדלים בין קורטז ולוי אשכול, על תרבות של ודאות וביטחון, הצורך לחתוך ולהתקדם והיחס בין הקשבה להחלטה

על גבולות שאנחנו מציבים לעצמנו ועל תרבות של מסוגלות, על יציאה מאיזור הנוחות ולמה כשלונות זה לא דבר נורא 

 עד כמה פורמלים צריכים להיות הרכיבים השונים המרכיבים את תפקיד העובד ? על התחנות השונות בתפקידו של העובד לאורך זמן

אז מה באמת חשוב לנו ולעובדים ? על סדרי עדיפויות, עלות אלטרנטיבית, ההבדל בין אמצעי ומטרה ומוטיבציה ארוכת טווח