בתחילת הדרך, חשבתי שאני רוצה ליהנות יותר מסקס, לרפא את כל החסימות הרגשיות שהיו לי מול גברים, כדי למצוא זוגיות, לרפא את כל החסימות הרגשיות שהיו לי מול העבודה, כדי ליהנות יותר מהעשייה שלי ולהרוויח יותר.... אבל ככל שריפאתי את החסימות וככל שתרגלתי יותר מדיטציה, התחלתי יותר להרגיש אהובה מבפנים, יותר ויותר בטוב. כשאני אומרת ״בטוב״, אני מדברת על תחושת האקסטזה של הבליס הפנימי, על התחושה שעושים סקס, אהבה עם הכל, עם החיים, ההיזכרות שכל החוויות פה הן אורגזמה אחת גדולה, תחושה שאתה עושה אהבה עם הכל, עם...

לפעמים, כשאני מדברת לעצמי ולכם זה עוזר לי להבין את עצמי ואת המסע שלי יותר טוב. אתמול הקלטתי פרק חדש וקצת פירקתי את המסע שעברתי, זה הפיל לי הרבה אסימונים- על משולשים רומנטיים שהייתי מעורבת בהם, על דפוסים שחזרו אצלי כל החיים, על הרדיפה האינסופית אחרי גבר עשיר שייתן לי בטחון וקריירה מוצלחת שתפרנס אותי כראוי ועל השינוי בתודעה ובפרספקטיבה שעברתי כחלק מהריפוי הטנטרי שעברתי עם מערכות יחסים ועם העשייה שלי בעולם. אני משתפת אתכם במסע שלי כי אולי תתחברו ואולי זה יעזור לכם במסע שלכם. המסקנה שלי היא...

כן, הרבה נשים חוו במהלך חייהן, מגוון של חוויות לא נעימות שקשורות למיניות. אולי לא כולנו, אבל רובנו. החוויות האלה יצרו אצלנו חסימות רגשיות ופיזיות שקשורות לאינטימיות, זוגיות, מערכות יחסים ומיניות עם גברים. והסיבה שאני אומרת שזה קרה לרובן, זה שלא רק טראומה קשה יוצרת חסימות כאלה. זה יכול לקרות גם מטראומות קטנות שמצטברות לאורך זמן ובמיוחד שקרו בזמן הילדות והנערות. חשוב לי לציין שאני לא באה להאשים אף גבר בדבר הזה ואני בעצמי לוקחת אחריות מלאה על ההתנהגות שלי בעבר, על דפוסי הריצוי ועל הדברים...

בהמשך לשאלה ״מי אני״ שכל חניך בדרך הרוחנית שואל את עצמו בתחילת הדרך, אני רוצה להביא מודעות לסיפורים שאני מספר לעצמי על ״מי אני״, לבדוק את המקורות לסיפורים שלי, מי לימד אותי אותם והאם הם באמת עדיין נכונים עבורי? מדיטציה של התבוננות בסיפורים שאני לספר לעצמי 💜

מי אני ולמה אני פה בעולם הזה - שתי השאלות שכל אלכימאי מתחיל צריך לשאול את עצמו. כמובן שאין תשובה אחת נכונה או חד משמעית, אבל עצם שאילת השאלות הללו מלמדת אותנו להתחיל במסע של התבוננות וכניסה פנימה לתת מודע שלנו, לחסימות הרגשיות שלנו ולסיבה האמיתית שאנחנו חוזרים שוב ושוב על אותם הדפוסים. אלו הן שאלות רוחניות ופרקטיות, שעוזרות להתחיל את המסע ושבלעדיהן, מאוד קשה לעבור כל תהליך של שינוי או חיבור פנימה. אני מזמינה אתכם להעמיק בשאלות האלה עם עצמכם ומזכירה שאי אפשר לעבור תהליך משמעותי, בלי תרגול קבוע...

עד מתי נמשיך לספר לעצמינו סיפורים שליליים על עצמינו ועל העולם? לא נמאס?! אולי זה הזמן להשתנות....? תבינו, כשאומרים שהכל בראש שלנו, מתכוונים לכך שיש לנו בראש אינספור סיפורים על עצמינו ועל מי אנחנו, על איך העולם העובד, על מה צודק ומה לא. סיפורים על סיפורים על סיפורים שלימדו אותנו, שסיפרו לנו או שהמצאנו, מתוך המצוקה הרגשית התהומית שהרגשנו בילדות והצורך הבסיסי שלנו לשרוד. ככה המוח שלנו עובד - הוא מבין ומפרש את המציאות ויוצר עליו סיפורים בהתאם. זה עוזר לנו לשרוד ולהסתדר בקבוצות גדולות של...

מוות זהו אחד הנושאים שאנחנו הכי לא מדברים עליו למרות שהוא נוגע לכולנו ללא יוצא מן הכלל. מבחינתי, זה נושא שחשוב כן לדבר עליו, בדיוק כמו מיניות, כדי שלא נירתע ממנו, כדי שלא נפחד ממנו וכדי שלא יוכלו לשלוט עלינו מתוך הפחד ממנו. מאחר והמוות כל כך קרוב לכולנו בחודשים האחרונים, החלטתי לדבר על זה בפודקאסט ממקום אוהב ומואר, כדי קצת להקל על כל מי שכרגע מתמודד עם זה ומתקשה. לסשנים ומידע על קבוצת התרגול שלי [email protected]

השבוע קראתי שאלה בפייסבוק כזו - ״אני לא מצליחה לטפל בעצמי, לעשות ולקדם דברים בחיים שלי שהם רק בשבילי, זה יוצר אצלי תחושות של ייאוש וחוסר מסוגלות, מה אני יכולה לעשות כדי לשנות את זה ולקבל תוצאות אחרות מבדרך כלל?״ גם לי לקח שנים להתחיל לטפל בעצמי כמו שצריך. במשך זמן מה, התנגדתי, סיפרתי לעצמי שאני לא צריכה טיפול ועשיתי הכל כדי להתחמק מעצמי ומהבעיות שלי עד שפשוט לא הייתה לי ברירה והגעתי בגיל 30 לטיפול. חוסר היכולת לקדם את עצמי ישב על הרבה חוסר ביטחון, התנגדות של האגו ויוהרה שבאה להגן עליי...

מעולם לא הייתה לי קרקרע יציבה בילדות, הכי הרבה זמן שהייתי באותו בית הספר היה 3 שנים ואני כבר לא זוכרת כמה חברות רכשתי ואיבדתי במהלך השנים האלה, עם רובן לא שמרתי על קשר, לא היה אז פייסבוק 🤦🏻‍♀️👧🏻 כתוצאה מכל זה, אני רואה שבבגרות, תמיד ליוותה אותי מן תחושה כזו של חוסר יציבות, פחד, חרדה קיומית, חרדות נטישה וקושי לייצר קשרים עמוקים לאורך זמן. רוב חיי הייתי בחרדות מהמעבר הבא, מחר כלכלי, מהפחד שאני לא יודעת מה יקרה מחר והכמיהה הילדית, לשגרה ויציבות. צ׳אקרה ראשונה מעוערת מהיסוד, חזקה ועמידה,...

היום אני מחשיבה את עצמי אתאיסטית, רציונלית, הגיונית ואינטיליגנטית ובמקביל, גם מאמינה באלוהים. איך זה מסתדר?! ובכן, בתחילת הדרך שלי, מאוד התנגדתי למילה הזו ״אלוהים״. סוג של פוסט טראומה יהודית כתוצאה מחינוך ישראלי שמרני ונוקשה. לא הייתי מוכנה לשמוע שום דבר שקשור לדת או למסורת או לאלוהים וחשבתי שאנשים שמאמינים הם בורים וטפשים 🤦🏻‍♀️🤦🏻‍♀️🤦🏻‍♀️ (זה לא נכון כמובן). עם הזמן, התודעה שלי התרחבה למעבר לסיפורי יהדות וגיליתי דרך להתחבר לרוח, ממקום שונה. בעומק תמיד הייתי רוחנית מאוד, הרגשתי את הנשמה...

כעס זה אחד התדרים האנרגטיים הכי חזקים וגם הכי לא נעימים. כשהוא עולה, מרוב שלא נעים לנו להרגיש אותו, המיינד מיד מחפש סיפור בחוץ, מי אשם בכעס שלי (או כל רגש אחר לא נעים שעולה בתוכי). העניין הוא, שתמיד יהיה מישהו לא בסדר, בסביבה הקאובה או הרחוקה. האם אנחנו רוצים להסתובב עם האצבע המאשימה על כל מי שלא בסדר מבחינתנו, או שאולי נוכל לעבוד עם התדר של הרגשות הלא נעימים בצורה אחרת? אני עושה מפגשים אישיים וקבוצתיים (כל רביעי) של שיח אמת ומדיטציה המשלבת עבודה פנימית וחיבור לרגש אצלי בתל אביב, מוזמנים...

ה״מטרה״ בעבודה הפנימית אם יש לה בכלל ״מטרה״ היא לדעת את עצמך יש כאלה שחושבים שאם הם הבינו על מה הכאב או הטריגר יושבים אז מהיום והלאה זה לא יקרה יותר.... זו טעות זה כן יקרה, רק שבפעם הבאה זה יהיה עם יותר מודעות, חיבור, הבנה, קבלה והכלה אנחנו בני אדם לעולם לא ניפטר מכל הטריגרים/כאבים שלנו אולי בזכות המדיטציה וההתבוננות פנימה נצליח יותר להכיל את עצמינו כשזה קורה וללמוד מהטריגר את השיעור מתוך הכאב שצף בעקבותיו וזו ה״מטרה״.... 💜💜🤪 גם אני עדיין כועסת על עצמי כשיש לי טריגר ישן מפעם, כזה...

אחד הדברים הקשים ביותר שאני מתמודדת איתם היום זו הקבוצת תרגול שאני מעבירה אצלי בכל יום רביעי 🤦🏻‍♀️ ועשיתי ועברתי הרבה דברים ״קשים״ בחיי חחח אני לא רוצה להישמע בכיינית, כי זו זכות גדולה מאוד עבורי להעביר את הקבוצה אבל....קשה לי!!! עד לרמה שכל שבוע מחדש, לא בא לי לעשות את זה יותר 🤷🏻‍♀️ הסיבה העא שזה מציף לי לופים וכאבים שחשבתי שכבר ניקיתי, שלא ידעתי שהיו קיימים לפני היחד עם שק של חרדות חדשות לגמרי להתמודד איתם. אלוהים ישמור. כל מה שלא נעים לי להרגיש, עולה - החוסר ביטחון התחושה שאני לא...

כמו כל דבר היום בעולם, גם סקס הפך לעסק שנקרא ״טנטרה״. בגדול, פתרונות מהירים לבעיות עמוקות, סוג של תרופה או פלסטר לפצע כואב שרוצים מהר מהר לרפא כדי ליהנות יותר. כשהלכתי ובאמת חקרתי את המיניות שלי, במקום מכבד, מכיל, קשוב ואוהב ובצורה שכיבדה את הילדה בתוכי והציפה את כל הרגש התקוע שהיה לי במערכת, הסתכלתי על הצורה בה ניסיתי להנגיש פעם את הנושא הזה, והזדעדזעתי מעצמי. וזה קורה להרבה מאיתנו כי נראה לנו שסקס זה משהו מכני וטכני שאנחנו רוצים לעשות אבל לא יודעים איך 🤷🏻‍♀️ אבל אנחנו מפספסים את העיקר,...

שששששששקט כולנו מחפשים שקט בתוך עולם רועש, בתוך מיינד רועש, בתוך חיים רועשים ומשום מה...עדיין לא מוצאים אותו🤷🏻‍♀️ זה בגלל שהחיפוש עצמו, גם אם הוא אחר השקט יוצר כל כך הרבה רעש שהוא רק מרחיק אותנו מהדבר האמיתי אליו אנחנו כמהים השקט, נמצא דווקא באי עשייה בהתמסרות לרגע הזה בהתרפקות אל תוך חוסר הידיעה בכניעה לחיבוק החם של האימא האוהבת והמזינה אנחנו עושים הכל כדי לברוח מהרעש של החיים שלנו, בורחים לחופשה או למקום שקט בלי מחויבות ובלי שצריכים לעשות דבר, כי אם נתרחק לרגע אולי נוכל להגיע למצב שקט...

אני לא מעלה לאחרונה הרבה תוכן, כי אני מרגישה שהכל מסובך מידי ואני אפילו לא יודעת מאיפה להתחיל או לגשת לעניין, אבל היום היה לי קצת זמן ושפכתי קצת מחשבות לתוך פרק קצר..... מקווה שזה קצת יעזור למישהו 💜

לכבוד השנה האזרחית החדשה, רציתי לשתף אתכם כמה דברים חשובים שלמדתי בשנה שהייתה שבתקווה, גם יהפכו את השנה החדשה לעוד יותר מדהימה ומענגת!! קודם כל למדתי שמה שהכי חשוב בחיים, בחוויה שלי, זה להיות בלב, שזה אומר להיות בחמלה לעצמי, לכאב שלי ולילדה בתוכי כדי שאוכל להיות גם בחמלה כלפי אחרים. להיות בלב זה להיות מוכנה לראות ולהתעמת עם כל הדברים שאני לא אוהבת בעצמי, שופטת את עצמי עליהם או מבקרת את עצמי שאני כזו. להיות בלב זה להיות מוכנה להכיל את עצמי ואת הכאב שלי בסבלנות ובחמלה. קבלה עצמית ויכולת...

טיפ למי שרוצה להיגמל מצפייה בפורנו אני בטוחה שהרבה אנשים לקחו כל מיני החלטות לכבוד השנה החדשה, ביניהם גם הרבה שהחליטו לנסות להפסיק לראות השנה פורנו, או לפחות לראות פחות ולא כל יום. באופן כללי, אין לי בעיה עקרונית עם פורנו או עם זה שאנחנו מתחרמנים מלראות אנשים אחרים עושים סקס.זה בסדר וזה מגרה. אבל בין זה לבין תעשיית הפורנו יש פער עצום. במיוחד כי זו ״תעשייה״ שמתבססת על רווחים כלכליים, לא על הטוב של הצרכן. זו גם הסיבה שבפורנו הגירוי המיני מאוד מהר ומאוד חזק. זה יוצר השפעה חזקה מאוד על הגוף...

לפעמים יכול להיות קשה לסגור לגמרי את המיינד ולהפסיק לחשוב, יש כל כך הרבה חרדות ומחשבות שמטרידות אותנו שזה לפעמים נראה בלתי אפשרי. כמישהי שמתרגלת מדיטציה שנים, אני כל הזמן מחפשת עוד דרכים להגיע לשקט ולאורך הזמן, למדתי שסאונד מאוד יכול לעזור. במקום לשים את הפוקוס על הנשימה או כל הכלום, כל תשומת הלב הולכת לצלילים, לביטים, לתופים ולתדר שיוצא עכשיו מתוך המוזיקה. מוזיקה זה דבר מופלא! זה פותח את הלב, מחבר בין אנשים ומשפיע על התדר שלנו בכל מובן אפשרי. אם נשים את תשומת הלב ואת הפוקוס שלנו רק על...

לכולנו יש מחשבות מטרידות, שובל של מחשבות שהמיינד לועס שוב ושוב כך הזמן ואנחנו מוצאים שרוב הפוקוס שלנו עליהן במקום על מה שאנחנו עושים באותו הרגע. לי, מדיטציה ועבודה פנימית עזרו להתמודד ולהפחית את המחשבות המטרידות ואפשרו לי לחיות חיים מלאים יותר, נוכחים יותר ואוהבים יותר. אני מסבירה על העבודה הזו בפודקאסט ואולי אתם גם תוכלן להיעזר בזה בעצמכם 💜

הכאב שלנו נכתב בעשר שנים הראשונות לחיים, ולא משתנה יותר מידי מאז. אם נתעלם ממנו, הוא יגדל ויחמיר אם נטפל בו, הוא יירגע וייקטן עם הזמן אם נהיה מודעים עליו, אולי הוא אפילו ישתנה אבל הכאב יהיה אותו הכאב לא משנה לאן נלך עם מי נהיה או מה נעשה הכאב, הטריגרים והלופים יהיו אותו הדבר תמיד הסוד הוא לא לתקן, לרפא או להעלים את הכאב אלא להביא אליו מודעות איך הוא בנוי מאופי ובאישיות שלנו איזה דפוסים הוא יוצר אצלנו והמודעות לזה משנה את זה כבר אנחנו יכולים לשאוף להיות יותר מודעים לכאב שלנו ולהבין שהוא...