בשיחה מרתקת עם ד"ר אורי וינהבר, שותף ומנהל קרנות הון-סיכון, ובוגר של התוכנית שלנו, דיברנו על: * אחריות וטכנולוגיה * זיהוי טרנדים וקבלת החלטות * מקור שם הספר טכנו.אנושי  * האנשת טכנולוגיות * מתי ראוי להפסיק לפתח טכנולוגיות? * טכנולוגיה כמנוע צמיחה כלכלי * הדילמות שקוקיז מציגות למשתמש * נוחות מול פרטיות * המלצות, מדרוג, וידע על המשתמשים * טכנולוגיות כפתרונות לבעיות שגרמו טכנולוגיות * מודל עסקי, רגולציה, ופתרון בעיות * טיכון עולם * שותפות האנושות בפיתוח טכנולוגיות

פרופ' ענת בן-דוד היא חוקרת אינטרנט ורשתות חברתיות במחלקה לסוציולוגיה,למדע המדינה ולתקשורת, האוניברסיטה הפתוחה. ענת השלימה את עבודת הדוקטורט שלה במסגרת התכנית שלנו. בפרק הזה, ענת חזרה אלינו עם תובנות על האינטרנט, מדינת הלאום, וגם על תוכנית הלימודים. דיברנו על הנושאים הבאים: * האם רשתות מבוזרות מאתגרות את יחסי הכוח? * מה קרה לפוטנציאל הגדול של רשת האינטרנט לדמוקרטיזציה? * איך פרוייקט מיפוי הידע באינטרנט נעצר בפרסונליזציה, ואיך זה קשור למציאות משותפת ולברונו לאטור? * האם מה שמחולל את תיבות...

בין היתר, דיברנו על:* פייק ניוז, הטלת ספק, ואמון בטכנולוגיות* מערכון של חנוך לוין על כדור-הארץ השטוח, והקשר לספקנות * האם המדע הוא אחיד או שמדובר באוסף של תחומי ידע שונים?* דוגמאות מהכשלים בתיכנון מטוסים - ואיך הם משפיעים על אמון וסמכות * איך אמון קשור לאפיון של מדע מודרני ולמחויבות מוסרית?* המושג 'אובייקטיביות' (של גליסון ודסטון)* היחסים המורכבים שבין דת ומדע* הקומדיה של טרי ביסון על החייזרים שלא רוצים לתקשר איתנו* איך מנצלים את חוסר היציבות של הנורמות בטוויטר בשביל לעקוף את מנגנוני הסינון...

ריק. מורטי. תרבות. מדע. וטכנולוגיה.

בעקבות פרסום ספרו של ד"ר עידו הרטוגזון בנושא הפסיכדליה, שוחחנו איתו על:  * Set and Settings* חוויות, מציאות, ו״אמת״ .* המקום של STS במחקר בספר.* תורת ה-STS בתוכנית עוברת מאבות לבנים. * איך חוגגים סגירת מעגל של 10 שנים בזמני קורונה.  

דיברנו על על טכנולוגיות, פוסט-אנושיות, והמדיה הפופולארית החדשה יחסית: פודקאסטים.בין השאר דיברנו על היבטים שליליים וחיוביים של שיחות הזום וכיצד הן משנות נורמות אישיות וחברתיות, על סוגים שונים של פוסט אנושיות ואיך הן באות לביטוי בדת ובטכנולוגיה.   ציוני זמן:- שינויי דעה והפריבילגיה שיש להיסטוריונים אבל אין לחוקרי תרבות (2:40)- השימוש הגובר בזום ומה זום עושה לנו כחברה? (6:30)- משמעת עצמית כחלופה לנורמות של המפגש החברתי (9:00) - ההבדל בין לראות פנים במציאות לבין לצפייה בהן באמצעות המסך (14:30)-...

בפרק 10 צללנו אל תוך טקטט של בורחס, על יצירת שפה. רונן וודלינגר, איש תקשורת, פילוסוף ומומחה בכתבי בורחס, שימש כמדריך הצלילה שלנו. הכרנו כמה זוויות ספרותיות של בורחס ולמדנו על כמה מהדיונים המכוננים בפילוסופיה של הלשון. ומשם שאלנו את השאלות העמוקות של בורחס - מהן הקטגוריות של השפה, ואיך הן קשורות אל סתרי התוכנית האלוהית של הייקום?בשיחה דיברנו על :ההתייחסות של בורחס אל עולם הקבלה (12:00)ויכוח עתיק היומין האם המילים שרירותיות או שהן קשורות למציאות? (13:20)מושג ההצדקה והפרוייקט של בורחס לגבי הנחות...

בפרק הזה ניסינו להבין איך אלגוריתמים קשורים לפמיניזם. האם מדע נתונים מיועד למתמטיקאים בלבד? איך מבינים עד כמה אלגוריתמים מוטים? מה אפשר לעשות כנגד ההטיות?בין היתר, דיברנו על:הסתרת בעיות באמצעות מידעמושג הטכנו-שוביניזםאשמה ואחריותטכנולוגיות לזיהוי פניםחשיפת מבני כוחועל הפריבילגיה שיש לחושפי ההטיות

בפרק 8 דיברנו על ההיסטוריה של הסוסיתא, אבל זה היה רק סיפור כיסוי. הבנו כמה וכמה דברים על הגאווה הישראלית, איך אובייקטים מגדירים זהות לאומית, ובעיקר איך מתקבעים סיפורים בתודעה הציבורית.איך הפכה הסוסיתא לסמל גאווה לאומי למרות שהיו עוד מכוניות ישראליות? איך הגיעה הסוסיתא לחולצות, הצגות, ואפילו למעמד שכותבים עליה עבודת דוקטורט? איך אפשר לנתח את הסוסיתא כאובייקט חברתי, ומהו דמיון סוציו-טכני?דיברנו על המון נושאים, ביניהם:-מהי המכונית הראשונה שיוצרה בישראל (רמז: לא סוסיתא)?-המעבר מחקלאות לתעשיה...

בפרק הזה הפכנו להרבה יותר חכמים בכל מה שקשור לאושר. דיברנו על כלכלה, ממשלות, מדעים, ובעיקר על אושר. הפוקוס לא היה על איך מודדים אושר, אלא למה בכלל מודדים אותו.איך מגיעים לחקור את האושר? האם אושר הפך להיות המשרת הנאמן של הפרודקטיביות?בין היתר, דיברנו על:ניו-אייג', תאגידים, ומדידה אמפיריתתנועת Beyond GDPיצירת מדע חדשחוסר שיוויון חינוך לחוסן נפשינאו-ליברליזםמיטביות (well being)כלכלה, בריאות, וקורונה

דר' רנארד גלוזמן הוא סקיפר, חוקר משחקי מחשב והיסטוריון ימי העומד לקראת פרסום ספרו Venitian Shipping על הספנות הונציאנית בתקופת הרנסנס

בחלק הראשון של הפרק דיברנו עם נופר לופו וגיא בלזם על הקשר שבין המדעי לפוליטי, בין הסובייקטיבי לאובייקטיבי, בין נתונים לאינטרסים ועוד. בחלק השני עידו גרם לי לחשוב טוב יותר על משהו שהיה נדמה מובן מאליו: החמקמקות של הקורונה. 

בפרק 4 דיברנו עם ציפי לזר-שואף על ״שכחה קולקטיבית״ בתחום הידע שמתפתח במהירות הגדולה ביותר מבין תחומי המדע.״במקום שבו שולט נרטיב הקידמה״, כמו שציפי כותבת, ״אותו עסק אינטנסיבי שעוסק בחיים ומוות, מחייב פיתוח אינסופי ומואץ של ידע וטכנולוגיות חדשות, ... יש יסוד סביר להניח שכל מה שלא עומד בקריטריונים ייזנח ויישכח מהר מאוד. תהליכי השכחה המואצים הופכים את ההתחקות אחריהם למשימה מחקרית ברת ביצוע, כאשר בתוך מספר שנים ספורות שדה רפואי שלם עשוי לשכוח פרקטיקה״. 

 בפרק השלישי אירחנו את יהב ארז ודיברנו על ״מרחבים בטוחים״בפסטיבלים ומסיבות טבע, על הכוח הטיפולי של המתנדבים בהם, ועל ההקשרים הרחבים והיתרונות שאפשר למצוא בסמים פסכידליים.   

בפרק השני אירחנו את ד״ר עומר קינן שדיבר על סוג הסיפורים שאנחנו מספרים לעצמנו ברשתות החברתיות, ולמה אנחנו מספרים לעצמנו דווקא סיפורים מהסוג הזה.בהמשך, דיברנו על הקשר שבין סגנונות עיצוב אורבניים והיחסים החברתיים שהם מכוננים בערים שונות, בתקופות שונות.ובסוף הפרק, היו לנו בשורות טובות. דיברנו על האנזים החדש שמסוגל לפרק פלסטיק בשעות בודדות, ואולי לחסוך מאיתנו את ההתמודדות עם אחת מהסכנות הכי גדולות שהיו לנו לפני ימי הקורונה.

ד״ר עידו הרטוגזון מסביר איך אפשר להבין את הקורונה כמדיום טכנולוגי. היזם אבידן שפירא מדבר על הפיתוחים האחרונים בתחום המציאות המדומה, והאם הקורונה האיצה את תהליך האימוץ של הטכנולוגיות החדשותהחלק השלישי הוקדש להמלצות מסקרנות במיוחד על יצירות מדע בדיוני (ספר, סרט, וסדרה).בפרק הבא, שיעלה לאוויר ביום שישי הקרוב, יתארח ד״ר עומר קינן שידבר על האופן שבו הרשתות החברתיות מבנות את החוויה שלנו בתקופה הנוכחית. נשמח לשמוע הערות, ביקורות והצעות לשיפור.חג שמח הפודקאסט החדש של התוכנית למדע, טכנולוגיה וחברה...