הסקסופון הוא אחד מכלי הנגינה האהובים בימינו, ואפשר למצוא את הצלילים הרכים שהוא מפיק ברבים מאלבומי המופת של הג'ז והרוק אנד רול. אבל לא תמיד היה הסקסופון כה אהוד. סיפורו של כלי הנגינה הזה הוא דוגמא לשמרנות שלעיתים אוחזת בעולם המוזיקה, וגם לאופן שבו משתנים טעמים מוזיקליים לאורך הדורות.

הים התיכון היה ה'תפאורה' הקבועה לחלק גדול מההיסטוריה האנושית. תרבויות רבות נולדו, שגשגו וגוועו לחופיו. מלכים וקיסרים שילחו ציים וצבאות על גליו. וודאי ביקרתם בחופי הים התיכון פעמים רבות, אך האם אתם באמת מכירים אותו?

בפרק הקודם סיפרנו על מחקריהם של מארי ופייר קירי בחומרים רדיואקטיביים. פייר קירי נהרג לפני שהספיק להיתקל בהשפעותיה המזיקות של הקרינה, אך מארי קירי חשה בהן היטב, אם כי לא ידעה מה הסיבה האמתית להן. היא סבלה מדלקות חמורות בכליות, וקטרקט בשתי העיניים- ונפטרה לבסוף כתוצאה מאנמיה בשנת 1934. מחברות המעבדה שלה עדיין פולטות קרינה רדיואקטיבית מסוכנת, וחוקרים שמעוניינים לעיין בהם חייבים לעטות על עצמם ציוד מגן מיוחד.

קרינה רדיואקטיבית במינונים מדודים משמשת בתחום הרפואה להדמיה וטיפול במחלות שונות. מנגד, חשיפה לקרינה רדיואקטיבית בצורה בלתי מבוקרת יכולה להיות מאוד מסוכנת. כיצד נתגלתה הקרינה רדיואקטיבית?

כמעט כולם אוהבים גלידה, והתשוקה למעדן הקפוא הזה אינה תופעה חדשה. גם המוסלמים במדבריות של המזרח התיכון נהנו מקינוחים דומים, אך איך התפתח הקירור, מבתי הקרח בהם אחסנו קרח ושלג לימות הקיץ בפרס שלפני 2000 שנה ועד למקרר הביתי

אם בשנות הארבעים מחשבים נדרשו לפתור משוואות מתמטיות, בשנות השישים והשבעים הם כבר היו חלק בלתי נפרד מעולם העסקים והשתמשו בהם לצרכים מגוונים יותר, מחישובי שכר ועד למשחקים. אבל על אף כל ההתפתחויות החיוביות בעולם התכנה, נותר קושי בסיסי ומתמשך לכתוב תכנות מורכבות שיהיו נקיות משגיאות.

האם מחפשי האוצרות, אותם חובבים נלהבים שמשקיעים מזמנם ומכספם כדי לאתר מטמונים חבויים – הם הסיוט הגרוע ביותר של הארכיאולוגים? האם מחפשי האוצרות שודדים לא רק זהב, אלא גם את העבר שלנו?

במשך זמן רב הניחו מרבית המדענים שהיכולת לרוץ אינה יותר מאשר 'בונוס' שזכינו בו כשלמדנו ללכת, תכונה שלא שיחקה תפקיד מרכזי באבולוציית האדם. מי שחוללו מהפכה בתפיסה זו היו הביולוגים פרופ' דניס ברמבל (Bramble) מאוניברסיטת יוטה, ופרופ' דניאל ליברמן (Lieberman) מהרווארד. הם ערכו ניתוח השוואתי של יכולות הריצה בין בני אדם ובין בעלי חיים אשר גופם מותאם באופן מובהק לריצה כגון סוסים וכלבים.

כמו בחלק א, גם בפרק הזה נציג סיפורים המלמדים על החשיבות שבהבנת חוקי הסטטיסטיקה וההסתברות, שמשפיעות על חיינו בתחומים כה רבים.

הסטטיסטיקה היא אחד מהענפים הבודדים של המתמטיקה שיש להם השפעה ישירה גם על החיים היום-יומיים שלנו. העיתונים מלאים בסטטיסטיקה: מסקרי דעת קהל על נושאים אקטואליים, ועד סקרים מקדימים של בחירות. כל תרופה שאי פעם קניתם בבית מרקחת אושרה לשימוש רק לאחר ניסויים קליניים מקיפים שבהם שיחקה הסטטיסטיקה תפקיד מרכזי.

רבים מאיתנו ודאי זוכרים את השריפה הגדולה בכרמל בשנת 2010 - אסון בו נספו ארבעים סוהרים ושוטרים, והאש כילתה שטחים עצומים. השריפה בכרמל לא הייתה שריפת יער שגרתית, כי אם 'סופת אש': אסון טבע בקנה מידה שונה לחלוטין. מהי 'סופת אש'?

רובנו מכירים מקרוב את התחושה הנוראית הזו, של בחילה וצורך להקיא. השם המקצועי של התופעה הזו הוא motion sickness, מחלת תנועה. והיא לא מתרחשת רק בים.

בפרק שעבר סקרנו את התקדמות ההבנה המדעית במעגלים אלקטרוניים עד להמצאת שפופרת הוואקום. ההתקדמות המהירה בתחום נמשכת, ובתוך שנתיים בלבד חלה התפתחות נוספת בטכנולוגיית שפופרות הוואקום שדחקה עוד יותר את רגליהם של המוליכים למחצה.

רובנו מכירים את השם 'טרנזיסטור' בהקשר של 'רדיו טרנזיסטור'- אבל בעצם, טרנזיסטור הוא רכיב חשמלי זעיר שמהווה אבן בניין בכמעט כל המכשירים האלקטרוניים הקיימים: מחשב, טלפון, מקרר, מכונית, טלוויזיה- וגם, כמובן, במקלטי רדיו כמו ה'רדיו טרנזיסטור'. הטרנזיסטור הוא אבן בניין כה קריטית במעגלים אלקטרוניים בימינו, עד שרבים מכתירים אותו כ'המצאה החשובה ביותר במאה השנים האחרונות'.

תיאורית ה'פנספרמיה' גורסת שמקורם של החיים על פני כדור הארץ הוא בחומרים אורגניים- יצורים חיים או מולקולות שמהוות את אבני הבניין לחיים- שהגיעו לכאן על גבי מטאוריטים או בדרכים דומות. נתייחס לשאלות שמעלה תיאוריית הפנספרמיה, החל מסבירות קיומם של חיים על כוכבים אחרים, דרך המסע שעליהם לעבור ועד ההתרסקות על כדור הארץ, ונציג תשובות אפשריות לשאלות אלו.

בפרק הקודם, דיברנו על שיטות ה"הרדמה" העתיקות ועל גילויו של גז הצחוק, שהסתבר שלא התאים כחומר הרדמה לניתוח. אך ניסוייו של הוראס וולס, למרות שהסתיימו בטרגדיה אותה תיארנו בפרק הקודם - בכל זאת התניעו מהפכה אדירה בתחום ההרדמה.

עד לפני כמאה וחמישים שנים לערך, ניתוח היה חדשות רעות מאוד עבור החולה. כולם העדיפו להימנע מניתוח בכל מחיר ולנסות כל טיפול אפשרי אחר. במצבים שבהם הסכין הייתה הברירה היחידה, לאבותינו היו מגוון של שיטות ודרכים להתמודד עם כאבי הניתוח.

קרני הרנטגן, עליהן דיברנו בחלק א, שולטות בעולם הרפואה ללא עוררין כבר למעלה ממאה שנים. בכל זאת, יש להן חסרונות- הברורה מביניהן היא הסכנה שבמינון יתר. MRI- Magnetic Resonance Imaging, 'דימות תהודה מגנטית', היא טכנולוגיה חדשנית שהולכת ותופסת את מקומה בבתי החולים. שמה המקורי של הטכנולוגיה היה NMR- Nuclear Magnetic Resonance, אבל למרות שאין כל קשר בין MRI לרדיואקטיביות, המילה Nuclear הושמטה מהשם המקורי כדי שלא להפחיד את החולים.

כמהנדס, אני תמיד מביט על רופאים בחשדנות מסוימת. איך אפשר לקבל אבחנה על סמך כל כך מעט מידע? רופא צריך לתקן את המכונה המסובכת והמורכבת- הגוף האנושי- פחות או יותר רק על סמך הרעשים שהיא משמיעה - דהיינו תלונות החולה. שלא כטכנאי, אין לו אפשרות לפתוח, לפרק ולראות בעיניו את הבעיה. ואכן, עד תחילת המאה העשרים, ההזדמנות הראשונה של רופא לבדוק מה באמת התרחש בתוך גופו של החולה, הייתה רק אחרי שהפך להיות חולה-לשעבר.

המילה 'פודקאסט', הופיעה לראשונה רק בשנת 2004. המילה העברית, 'הסכת' נבחרה על ידי האקדמיה העברית ללשון רק בסוף דצמבר 2017! נדבר על הטכנולוגיות שאפשרו את יצירת המדיום החדש הזה, ועל האנשים העומדים מאחוריהן.

עד לא מכבר, במונחים היסטוריים, היו המפות שבידיהם של ימאים וספנים - במיוחד מפות שתיארו אזורים גאוגרפים נרחבים - מאד לא מדויקות. הדרך הכמעט יחידה של הימאים לדעת היכן הם נמצאים במידה גבוהה של ביטחון הייתה על ידי זיהוי של ערים מוכרות, מפרצים, גבעות וכדומה. לעיתים, עם זאת, לא הייתה ברירה: מזג האוויר או זרמים חזקים אילצו את הימאים להתרחק מהחוף. במקרה כזה הסתמכו הימאים על שיטות ניווט בסיסיות ועתיקות יומין.

כבר שלושת אלפי שנים שמתמטיקאים, מדענים ופילוסופים שואלים עצמם אם המתמטיקה היא תגלית, או המצאה. כמעט בכל תחום אחר של התרבות האנושית התשובה ברורה מאליה, עד שהשאלה כלל אינה עולה לדיון. הנה דוגמה שאולי תבהיר את הבעיה: כשאסטרונום רואה כוכב חדש דרך עדשת הטלסקופ, ברור לו שהוא "גילה" כוכב חדש- אבל הכוכב היה שם קודם, בדיוק כמו שיבשת אמריקה הייתה שם גם לפני שקולומבוס יצא להפלגה הגורלית שלו. מצד שני, כשאסף אמדורסקי כותב שיר על כוכב, ברור שהוא "המציא" את השיר הזה. השיר לא היה קיים עד שאסף אמדורסקי החליט...

האם LSD הוא 'טוב', כפי שטען טימותי, או 'רע', כפי שמשתמע מהכתוב באתר האינטרנט של הרשות למלחמה בסמים? התשובה היא, כנראה, שהוא לא טוב, והוא לא רע. הוא מסוכן. וחמור יותר, הוא גם בלתי צפוי. אתה יודע איך אתה נכנס אליו, אבל לא איך תצא. יכול לזכות שתזכה בחוויה מדהימה שתשנה את חייך ותפיסת עולמך. באותה המידה, יכול להיות שהחוויה תותיר אותך שבור לרסיסים. בשני המקרים, זה יכול לקרות בטריפ הראשון, או לא לקרות לעולם. זה טבעו של ה- LSD. טולקין השתתף בקרבות, ולמרות שלא נפצע פיזית, הותיר בו הקרב צלקות נפשיות....

בשנות השלושים לחייו, מצבו של ז'ול גבריאל ורן לא היה מזהיר. הוא לא הרוויח הרבה בעבודתו כברוקר בבורסה, וגם בגזרה הספרותית העניינים לא התקדמו. ספר שכתב, אודות מסע בכדור פורח מעל אפריקה, נדחה על ידי כל הוצאות הספרים מכיוון שהיה מדעי ו'טכני' מדי. טולקין השתתף בקרבות, ולמרות שלא נפצע פיזית, הותיר בו הקרב צלקות נפשיות. המראות הקשים של גופות מרוטשות ונוף מרוסק המשיכו ללוות אותו זמן רב ואף חדרו לסצנות הקרבות ב'שר הטבעות'.

בשנת 1916 הייתה בריטניה שקועה עד מעל הראש בבוץ של מלחמת העולם הראשונה. טולקין השתתף בקרבות, ולמרות שלא נפצע פיזית, הותיר בו הקרב צלקות נפשיות. המראות הקשים של גופות מרוטשות ונוף מרוסק המשיכו ללוות אותו זמן רב ואף חדרו לסצנות הקרבות ב'שר הטבעות'.