נפתח בדיון ברעיונות של רציפות העצמי מול אנטאה (העדר עצמיות קבועה ונפרדת). נחשוב על הקשר שלנו כמי שאנחנו היום, למי שהיינו ומה שעשינו בעבר. נבחן כיצד הפער בין העצמי האידיאלי (המדומיין) לבין איך שאני רואה את עצמי כיום, הוא מקור לדוקהה (סבל). הקבלה הרדיקלית קוראת לי לקבל את עצמי כפי שהנני עכשיו, כולל כל התנועות המכאיבות שקיימות בי. נראה כיצד התרגול של הכרה בטוב מסייע לנו בצמצום הפער בין העצמי האידיאלי לבין התפיסה שלי את מי שאני עכשיו. עריכה: אורית אלטרץ