אבולוציונית, הדיכאון כמו כל תופעה אנושית רגשית אחרת, שירת מטרה חשובה, בעיקר בתקופות החורף הקדומות, כאשר האדם התכנס לתוך המערה בזמן סערה. קל להבין שאם עליך להיות סגור במערה ימים רבים ברצף, עדיף להיות רגוע ומכונס ולא קופצני ועליז שהרי מצב רוח מהסוג השני יקשה להישאר שקט במערה עד חלוף הסערה. בימינו יתכן שהצורך הקיומי במצב הרוח המדוכדך פחות שכיח, אך הוא אינו מיותר. יכול להיות שאם נקבל את קיומו, את ההצדקה בקיומו ורק נחליף במחשבה את המערה במנהרה, כזו עם שני פתחים, עם אור בקצה, נצליח לקצר את התקופה ואולי אפילו להרוויח ממנה משהו? עוד על סוגיות הדכדוך, הדיכאון והטיפול בהם בפרק של היום.