לרוב ההיסטוריה לא תלויה באדם אחד, זה נכון הרבה פעמים לגבי מנהיגים וראשי מדינות. אבל בכל הקשור להגות יש אנשים שבלעדיהם דברים פשוט לא היה קורים כמו שהם. סטיב ג׳ובס, קרל מרקס וגם זיגמונד פרויד גיבור הפרק שלנו היום. השלושה ראו את העולם אחרת מכל האנשים והשפיעו באופן מהותי על ההיסטוריה והתרבות האנושית ב-175 שנים האחרונות.  פרויד היה פורץ דרך בתחום תרפיית הדיבור - אך לא בזה נתמקד בפרק הזה. יחד עם ד״ר עידו חברוני דנו בהשפעה של פרויד על התרבות שלנו מאז צאת פשר החלומות ב-1900 (או שמא 1899 - גם בזה...

הפרק הזה הוא על היסטוריה אבל גם על העתיד. מאז השביעי באוקטובר די ברור שדרושה מציאות חדשה ברצועת עזה. והדרך הכי טובה להגיע להחלטות היא ללמוד מן העבר. בפרק הזה אירחתי את ח״כ לשעבר ד״ר עינת ווילף לדבר על ההיסטוריה של הרצועה מה ניתן היה לעשות אחרת בעבר ומה עומד לפנינו כעת. בין היתר דיברנו על הייחוד שלה ביחס לשאר הטריטוריות הערביות באיזור, המאבק הפלסטיני וחוסר ההכרה בישראל, על שני התרחישים האפשריים לעזה ועוד. זהו הפרק הראשון בפודקאסט שאשמח שיהיה לא רלוונטי בהקדם. אם הומור אינטלקטואלי זה הקטע...

עבור רבים, האינטרנט הוא סלע קיומנו וקשה לנו לדמיין חיים בלעדיו. מאחר והאינטרנט היא לא המצאה אחת - בסופו של דבר היא הייתה באה לעולם. בצורה כזו או אחרת. אבל יש לזה משמעות רבה. בפרק הזה אירחתי בפעם השלישית את ד״ר כרמל ווייסמן, הפעם על נושא המומחיות האקדמית שלה שכולל גם את הפודקאסט הנפלא ״דינוזאוריות רשת״. סקרנו את הימים הראשונים של המחשוב עם עדה לאבלייס דרך הצעדים הראשונים לתקשורת מחשבים ואנשי חזון כמו וניבר בוש ועד לטים ברנרס-לי ממציא הדפדפן וההיפרטקסט. בכל אחת מנקודות הזמן האלו ונוספות...

הפרק מוקדש לזכרו של רס״ן עמישר בן דוד. היום אנחנו בפרק קצת שונה. במקום לסקור מהלך היסטורי נבחן מהלך פילוסופי: מה אם לא היה לנו מוסר?  כדי לדון בנושא המעניין הזה אירחתי את ד״ר יאיר בן דוד, החוקר את הפסיכולוגיה של המוסר. יחד דיברנו על איך המוסר נוצר ולמה הוא משמש, כיצד היינו מתפקדים בלעדיו ואיך הוא יהיה בעתיד. עם שילוב דוגמאות מהמקורות היהודיים וגם הקולנועיים ואפילו טיילור סוויפט - כך שכל אחד ואחת יכול למצוא את מקומו. להאזנה לפודקאסט של יאיר הספרים של יאיר לטור שלו בהארץ אם הומור אינטלקטואלי זה...

הפרק מוקדש לזכרה של אסתי גינדין, אימה של תמר שנפטרה יום לאחר ההקלטה. המהפכה האיראנית של 1979 היא בעלת השפעה אדירה לא רק על האזרחים האיראנים (אלו שחיים בה ואלו החיים בגולה) אלא על המזרח התיכון בכלל וישראל בפרט. אך למעשה איראן תמיד הייתה מדינה מרכזית באיזור ותמיד עברה תהפוכות משטריות. בפרק זה אני מארח את ד״ר תמר עילם גינדין, בהכשרתה בלשנית של השפה הפרסית דבר ההופך אותה למקור ידע בלתי נגמר על העם וההיסטוריה שלו. דיברנו על ראשית ימיה של איראן, המעבר לפרס החזרה לאיראן, מיתולוגיות (כולל פורים),...

זה פרק בונוס מיוחד כי הוא לא מדבר על היסטוריה אלא על אקטואליה ועל הנושא הכי חם בעולם הטכנולוגיה - אינטליגנציה מלאכותית , ואם לדייק אינטליגנציה מלאכותית יוצרת כמו ChatGPT בכל מקום ניתן לקרוא על איך הדבר הזה ישנה את החיים שלנו, אז הפעם ניסיתי לחשוב יחד עם האורח שלי אסף הנעמן הלל איך יהיה העתיד אם המהפכה הזו לא תתרחש כפי שמצפים ממנה? אסף הוא המנכ״ל של נסיקה עסקית ויוזם פרוייקט כנפיים המכשיר אנשים ללא רקע טכנולוגי להשתמש ב chatGPT כדי להיכנס לעולמות הדיגיטל למאמר על מצב האינטליגנציה המלאכותית...

אחרי הפסקה ארוכה מדי, הפודקאסט חוזר! והפעם משהו שעוד לא עשיתי: לדבר על ספר היסטוריה אלטרנטיבית - אבל לא עם הסופר (ניסיתי סיאנס ולא עבד). בעיני ״הקנוניה נגד אמריקה״ הוא ספר ההיסטוריה האלטרנטיבית הטוב ביותר שנכתב ומאחר ופיליפ רות מת, אז הזמנתי את האדם שלדעתי הכי מוסמך לדבר על היצירה הזו שלו - חברי ד״ר אבנר שביט. דיברנו על הספר וגם על הסדרה, על הז׳אנר בכלל ועל אנטישמיות באמריקה ועוד . אם הומור אינטלקטואלי זה הקטע שלכם - מזמין אתכם לחנות שלי רוצים לשתף אחרים בפודקאסט - דרגו אותו והשאירו ביקורת...

היום אנחנו מציינים 27 שנים לרצח רבין וזה זמן טוב לדון בצד הפחות מדובר בעשייה של ממשלתו של רבין: הצד החברתי. רבין ביצע שינויים כלכליים שהשפיעו על החברה הישראלית והחלוקה השבטית שבה. עם הרצח, גם הפרוייקט הזה נגנז ואף יש יאמרו, בוודאי לאחר תוצאות הבחירות האחרונות (שהפרק הוקלט לפניהן), הקיטוב רק החריף. על המהלכים החברתיים של רבין דיברתי עם פרופסור לב גרינברג שלא רק חוקר את החברה הישראלית כבר מעל 30 שנה אלא גם היה מעורב ברפורפמות שנעשו בהסתדרות תחת ממשלת רבין. כאמור זהו הפרק החדש האחרון לתקופה...

אחת משאלות המה אם הכי מעניינות בתולדות מדינת ישראל היא רצח רבין. התהליך שרבין החל עם אש"ף היה נקודת מפנה ביחסים העקובים מדם של מדינת ישראל והפלסטינים. עד ששמעתי את ד"ר אבי שילון חשבתי שהכוחות ההיסטורים היו חזקים יותר מהאיש עצמו - אך השיחה איתו שינתה את דעתי. דיברנו על ההיסטוריה של נסיונות הפיוס בין העמים, הקריירה של רבין, מה היה באוסלו ומה היה יכול להיות אם יגאל עמיר לא היה רוצח את החלום ברביעי לנובמבר 1995. רוצים לשתף אחרים בפודקאסט - דרגו אותו והשאירו ביקורת בפלטפורמה בה אתם מאזינים -...

השאלות הקלאסיות ב"היסטוריה אלטרנטיבית" קשורות במלחמת העולם בכלל ופרט בנאצים והיטלר. ולא בכדי, כזו זוועה בלתי נתפסת מצד אחד, ומצד שני הבנה - שלא היה יכול להיות אחרת. היצירות המפורסמות ביותר עוסקות בנושא זה. ועדיין, לקח לי קרוב ל-40 פרקים להגיע אליו. אבל עכשיו היה שווה להמתין כי האורח הוא יחיד במינו: אורן נהרי. ידען, מספר סיפורים ואדם שגדלתי עליו בטלוויזיה בתור ילד. התחלנו מנסיון ההתנקשות בהיטלר ב-20 ליולי (שתואר בסרט "מבצע ואלקירי" עם טום קרוז) אבל מהר מאד הגענו לכל קצוות המלחמה הזו וגם...

האם הוא היה קיים? האם הייתי מקליט פרק? למרות שהתואר הראשון שלי הוא בפילוסופיה, עד כה לא נגעתי בנושא, ובאמת, מה כבר יכול להיות כל כך משמעותי בפילוסופיה שחיינו היו נראים שונה בלעדיו? הקוגיטו של רנה דקארט הוא אחד המושגים הבודדים בהיסטוריית המחשבה האנושית שעונה על כך. "אני חושב משמע אני קיים" לא רק שינה את האופן בו פילוסופים מסתכלים על העולם אלא גם את האופן בו כותבים. ולא רק בפילוסופיה. אירחתי את שי רינגל, שביום הוא כתב בטק 12 ובלילה הוא סטודנט לפילוסופיה, כדי לחזור לימי התואר הראשון שלי ולהבין...

רוצים לשתף אחרים בפודקאסט - דרגו אותו והשאירו ביקורת בפלטפורמה בה אתם מאזינים - לחצו כאן אם אתם אוהבים את מה שאני עושה ורוצים לתמוך בהפקה - מוזמנים לפטראון שלי רוצים לדבר על היסטוריה אלטרנטיבית - יש לנו קבוצה בפייסבוק בשביל זה בה אפשר לדבר על הפרקים שהיו, רעיונות לפרקים וסתם מחשבות היסטוריות - רגילות או אלטרנטיביות

פיגועי ה-11 בספטמבר הם אחד משני האירועים שעיצבו את המאה העשרים ואחת (השני הוא כמובן הקורונה). יש הרבה דברים שהיו יכולים למנוע את המתקפה הנוראית הזו - אבל אחרי שהיא התרחשה, העולם כבר לא אותו הדבר. אבל מה אם המחבלים לא היו מצליחים, איך היה הנראה המלחמה על הטרור של ארצות הברית ובנות בריתה? הביטחון הפנים ארצי בארצות הברית ואף הכלכלה? איפה היו רוסיה וסין במצב העניינים הזה? כדי לבחון את כל השאלות הללו אירחתי את רותם אורג כדי שיספר על הרקע שהוביל למתקפה, מה עשתה ארצות הברית מאז ואיך נראה המאבק בין...

בד”כ, היסטוריה אלטרנטיבית זה מד”ב. אבל אנחנו חיים במד”ב, פה ההיסטוריה רק הייתה מקדימה את המציאות. לרגל הבחירות לכנסת ה-24 (ואולי גם לקראת ה-25?) אנחנו בפרק הכי אקטואלי אי פעם בו אנו מנסים להבין מה היה אם לא היינו מגיעים להכרעה בבחירות כבר ב-2015. לפי האורח של הפרק חגי אלקיים שלם מהפודקאסט הספינר - זה לא כזה מופרך.  על ידי הסתכלות על העבר הקרוב אנחנו מנסים ללמוד את ההווה וגם להבין מה יוציא אותנו מהלופ הזה. אם בכלל.  הפודקאסטים של חגי הספינר אסור להשוות רוצים לשתף אחרים בפודקאסט - דרגו אותו...

שוב בחירות ואיתם מגיעים הרבה שאלות של היסטוריה אלטרנטיבית: מה אם לליכוד היה רק עוד מנדט אחד באפריל 2019? מה אם בני גנץ היה מסכים להקים קואליציה עם הרשימה המשותפת? אבל אלו שאלות מה אם די קטנות לכבוד הבחירות אנחנו רוצים לעסוק בכמה שאלות גדולות יותר הקשורות בהיסטוריה של הפוליטיקה הישראלית: מה אם מפלגות השמאל לא מתאחדות ב-1930, מה אם רבין לא נרצח ועוד. אבל כדי שלא נשתגע מכל כך הרבה דיבורי פוליטיקה, אלו יהיו פרקים שיבואו בנוסף לפרקים הרגילים. לכן החל משבוע הבא ולפחות עד הבחירות - כל שבוע יהיה לכם...

הודו שחגגה זה מכבר 75 שנות עצמאות היא הרבה יותר מרק יעד לישראלים אחרי צבא לחפש את עצמם. בדומה לנו, גם היא השתחררה מעול הבריטים ונמצאת בסכסוך מתמיד עם שכנה מוסלמית ויש איום של נשק גרעיני ברקע. לורן דגן עמוס,דוקוטורנטית במחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בר אילן, דיברה איתי על ההיסטוריה של התת יבשת/מדינה הזו. החל מהמאבק בבריטים אותו הוביל גנדי, דרך החלוקה שהובילה להקמת המדינה ההינדית מצד אחד ומדינה מוסלמית - פקיסטן מצד שני, מדיניות החוץ של הודו לאורך השנים כולל היחס לישראל וכן השינוי בשנים...

זו אינה טעות. הפעם. כשבראשון בבוקר הפרק עלה, זה היה עם הקובץ הלא נכון - זה של הפרק הקודם על בוסמן. אז הפעם הפרק הוא תקין. תודה לאסף כץ שהסב את תשומת ליבי. האזנה נעימה כיום "פרנקנשטיין" של מרי שלי נחשב כספר המדע בדיוני הראשון, זה שאחריו הגיעו מאות ואלפי יצירות, תחילה ספרותיות ולאחר מכן קולנועיות. הסיפור נכתב על ידי שלי במסגרת תחרות כתיבה של סיפורי אימה שארגן המשורר לורד ביירון. מה שהחל כשעשוע תמים להעביר את השנה ללא קיץ הסתיים באחת היצירות המשפיעות ביותר בתולדות הספרות המערבית. אך מה אם שלי...

הפרק הזה הוא לא על כדורגל. הוא על זכויות אדם. ז'אן-מארק בוסמן היה שחקן בלגי לא רע שרצה בשנות התשעים דבר אחד פשוט: לעבור לקבוצה צרפתית לפי בחירתו. אלא שהקבוצה שלו דרשה עבורו סכום לא הגיוני ובליגה הצרפתית היה מגבלה על כמות שחקנים זרים. מכאן בוסמן יצא למסע של חמש שנים שסופו שינה את הכדורגל והספורט העולמי. שום דבר לא היה אותו דבר מאז. כולל גם הקריירה של בוסמן - שהקריב הרבה בשביל עתיד הספורט ולהשאר מושמץ. אין אדם מתאים יותר לדבר על הנושא מאשר אירחתי את העיתונאי, פודקאסטר וסופר שרון דוידוביץ'....

היום אנחנו בפרק מעט שונה, בסגנון קצת אפיזודיאלי. נושא הגג הוא כלכלת ישראל ודרך כמה תחנות חשובות בהיסטוריה שלה ד"ר אורי כץ ואני בחנו את הנתיבים השונים שהכלכלה (ובעקבותיה התרבות, חברה ועוד) היו הולכים. התחלנו בכלל עם חוקי ההגירה של ארצות הברית ב-1924 שהגבילו עליית מהגרים בכלל ויהודים בפרט אליה ולכן רבים הגיעו לישראל. ללא ההגבלה הזו מדינת ישראל הייתה נראית אחרת לחלוטין. ייתכן והיינו מקבלים שוק חופשי ולא ריכוזי כפי שהיה פה בימיה הראשונים של המדינה ואולי אף להפוך לשוויץ או סינגפור של המזרח...

היום פרק מעט שונה, בו המומחה ההיסטורי הוא אני! את עבודת הגמר לתואר שני כתבתי על הקמת קרן הקולנוע ולכן רציתי לשאול את השאלה: איך היה נראה הקולנוע בארץ אם לא הייתה מוקמת? אבל כדי שלא יהיה מונולוג בלתי נגמר, הזמנתי את אחד המומחים הגדולים לקולנוע ישראלי ואיש שיחה נפלא -ד"ר פבלו אוטין. התחלנו עם הסיפור ההיסטורי של מימון קולנוע בארץ, מה הקרן שינתה, איך זה השפיע על סוג הסרטים שנעשו פה ובסוף - איזו מין תעשייה (אם בכלל) הייתה פה אם לא היה את הקרן: האם היינו רואים קולנוע וולגרי, הגירה של יוצרים...

לפני פחות משבוע מיקרוסופט הפסיקה לתמוך בדפדפן אינטרנט אקספלורר, היום מוצר חסר רלוונטיות, אבל בשנות התשעים של המאה העשרים היה במרכזו של מלחמת הדפדפנים שבמסגרתה החברה נאלצה להגביל את צעדיה כדי להזהר אך שמרה על עצמה כחברה אחת. מענק המוביל את התעשייה הפכה החברה לגוף לא חדשני דבר שאפשר את עלייתם של ענקיות טכנולוגיה אחרות כמו גוגל, אפל ואמזון. אך אם מיקרוסופט לא הייתה נתבעת, איך היה מתפתח עולם הטכנולוגיה? האם היה מקום לחברות האחרות לצמוח ולאן מיקרוסופט הייתה לוקחת את העולם? אירחתי את ד"ר יובל...

זה לא יהיה מופרך להגיד שבלי סחר בעבדים - ארצות הברית לא הייתה נראית אותו הדבר. תנופת הצמיחה הודות לכוח אדם שלא צריך לשלם לו (אך כן מחייב השקעה כספית) לא הייתה יכולה להתקיים. הדבר מעלה שאלות אודות האופן בו הייתה מתפתחת ארצות הברית - עד כמה מערבה היא הייתה מגיעה. ובתוך הוואקום של האימפריה שלא קמה, מה היה קורה עם הבריטים ושאר המעצמות האירופאיות, אבל לא רק שם, אול יפן הייתה הופכת לכוח עולה.  אירחתי את ד”ר אלי קוק - היסטוריון של הכלכלה של ארצות הברית - כדי לדבר על החיבור העמוק של ארצות הברית...

לא משנה מה הדעה הפוליטית שלך או איך נקרא להם - לא ניתן להתכחש לכך שהיישובים היהודים ביהודה ושומרון מעצבים את המציאות הביטחונית, פוליטית והכלכלית שלנו כבר קרוב ל-50 שנה. בפרק זה, אולי הכי טעון פוליטית עד כה בפודקאסט, שוחחתי עם אריאל שנבל מ"מקור ראשון" על מציאות בה גוש אמונים לא מוקם - https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/1/ART2/776/814.html (וזה בעקבות סיפור קצר שכתב לעיתון). דיברנו על הסיבות והדרך להקמת גוש אמונים, ההשלכות של כך על החיים באיזור יו"ש וגם בשאר הארץ. הסיפור של אריאל:...

הקמת מדינת ישראל ומה שקדם לו יכול להשמע כדמיון: לאורך עשרות שנים אלפי יהודים מרחבי העולם מגיעים לישראל כדי להקים בית לעם היהודי. ולמרות שהתוצאה הסופית ידועה ומוצלחת, היו גם דברים בדרך שלא עבדו, אחד מהם היא העלייה טיומקין. אותה מכנה האורח של הפרק יובל מלחי (https://historia.co.il/ (מהפודקאסט “קטעים”) ושלל הפקות) כעליית העניים. זאב טיומקין היה מנהיג כריזמטי שהביא עשרות אלפי יהודים מאירופה אל ישראל בסוף המאה התשעה עשרה. אך רובם בסופו של דבר לא התאקלמו וחזרו לאירופה או חיפשו את מזלם בארצות...