קול ששון וקול שמחה. החלטתם למסד את הקשר, לערוך מסיבה. לחגוג את האהבה שלכם בטקס חתונה כדת משה וישראל או לערוך מסיבת חברים כשסלבריטאי או רב מטעמכם עורך את הטקס. אולי אפילו הרחקתם לחו״ל והתחתנתם כרצונכם, כמו בסרטים ורק בחזרה לארץ נרשמתם כנשואים במרשם האוכלוסין. אבל מה יקרה אם חס וחלילה תרצו להתגרש? בישראל פרידה של זוג נשוי, שנרשם כנשוי בישראל, היא רק דרך בית הדין הרבני. אישה יהודייה שמבקשת לקבל גט מבעלה תלויה בהסכמתו ובאישור הדיינים שמולם נידון תיק הגירושים שלה. לא ניתן לעקוף את זה. זה כך מאז קום המדינה.  אבל בחודשים האחרונים התחדש הדיון בנושא – האם זו הדרך היחידה? עם הצעת החוק להרחיב את סמכותם של בתי הדין הרבניים ולאפשר להם לדון חוקית גם במזונות ילדים, צללנו לתוך הנורמה ההלכתית והחוקית שהשתרשה פה ומחייבת להתגרש אך ורק ברבנות ובדקנו האם יש סיכוי לשינוי? האם יותר ויותר אזרחים מבקשים להפריד את הדת מקשרי האישות שלהם מבחירה? ראיינו את עו״ד רות דיין וולפנר, מומחית לדיני משפחה וירושה ומגישת הפודקאסט ״בית הספר לקארמה טובה״, עו"ד ניצן כספי שילוני, ממרכז צדק לנשים ודוקטורנטית ללימודי מגדר באוניברסיטת בר אילן, מגישת הפודקאסט "מבקרות ברבנות", שעוסק בביקורת על בתי הדין הרבניים ויחסי דת ומדינה יחד עם הטוענת הרבנית, רבקה לוביץ. וביקשנו מיעל יחיאלי, מייסדת מיזם 5050 לשותפות ושוויון מגדרי, שבחרה לא להירשם כנשואה במדינת ישראל, מהן ההשלכות של המהלך על החיים היומיומיים שלה. :לינקים רלוונטים  מרכז צדק לנשים  הסכם קדם נישואין למי שמתחתנים בנישואין על פי ההלכה  ארגון חופות  קבוצת הפייסבוק של הפודקאסט - מה את אומרת