אמל״ק: אנחנו מייצגים את המציאות בצורה קונקרטית כשאנחנו חושבים על דברים הקרובים לנו (בזמן, בחלל, בשדה החברתי, ברמת הוודאות) ומייצגים אותה באופן מופשט כשאנחנו חושבים על דברים רחוקים מאיתנו. בפרק זה אנחנו מסבירים (על קצה המזלג) את תיאוריית רמת ההבנייה והמרחק הפסיכולוגי. שלושה נושאים מסקרנים שדיברנו עליהם במהלך הפרק: ✅ מתי כדאי להשתמש בשפה מופשטת ומתי בשפה קונקרטית? ✅ מה אפשר ללמוד מהתיאוריה על האופן שבו אנו מקבלים החלטות? ✅ איך אפשר לשלב בין המודל של פוג למרחק הפסיכולוגי?