ענף הרפתות במדינה עבר שינויים משמעותיים מראשיתו - לפני קום המדינה - ועד ימינו אנו. יחד עם שמאי מדיני, רכז התארגנות רפתות בגרנות, ניסינו להבין מהם אותם השינויים שחווה הענף בעשרות השנים האחרונות, מה הרציונל מאחורי השינויים הללו, וכיצד הם משפיעים על הנוף הכפרי של ארצנו.   לחצו להשתתף בסקר: https://forms.gle/YTRoFJ9hN8cNVrQQ9

האיזון בין יוקר המחיה ועתידה התזונתי של המדינה הוא עדין. כוחות שונים מושכים לכיוונים שונים, והדעות של כל צד מוצקות ואיתנות. כדי לדון בסוגיות מורכבות שנוגעות לאותו איזון, הזמנו לאולפן את עמית בן צור, מנהל מכון יסודות העוסק בעיצוב מדיניות כלכלית וחברתית. למענה על הסקר: https://forms.gle/YTRoFJ9hN8cNVrQQ9  

 פעמים רבות החקלאות עוברת במשפחה. ליאור גולן מבית שערים הגיע לאולפננו לספר על המורכבות שמאחורי הערבוב הזה, שכולל משפחה, עסק ואדמה. איך זה לגדול לתוך עסק משפחתי? האם יש אפשרות לברוח מ"הייעוד"? מה מבדיל בין עסק משפחתי חקלאי לעסק משפחתי אחר? איך הדור הממשיך מתמודד עם הציפיות ממנו, ומה אפשר לעשות כדי להקל על כל העסק?

את זה שהחלב עשיר בסידן כל ילד יודע לדקלם, אבל מה יש בו מעבר לזה? בפרק זה אירחנו את שרית עטיה, דיאטנית קלינית שבין היתר מייעצת למועצת החלב. היא הסבירה לנו מה יש בחלב שהופך אותו לבריא כל-כך, מהו אותו לקטוז מפורסם, איך אפשר לפצות על אי-צריכת חלב (ספוילר: זה קשה), וסיפרה על מחקר שאימצו רבים ממתנגדי החלב - על אף שהוא לא עומד בשום סטנדרט אקדמי.  

עבור חקלאים רבים התמודדות עם פשיעה חקלאית היא חלק מהמקצוע. ונדליזם, גניבת ציוד, פגיעה בכלבי שמירה - אלו רק חלק מהדברים שחקלאים התמודדו איתם לאורך השנים. האירוע של שי דרומי ב-2007, במהלכו נורה ונהרג אחד מהפורצים לחוותו, הדליק ניצוץ בבחור צעיר בשם און ריפמן. לימים, היה און ממקימי תנועת "השומר החדש", שבאה להתמודד עם תופעת הפשיעה החקלאית, וכיום עוסקת בתחומים נוספים. דיברנו עם און על ילדותו, על הקמת "השומר החדש", על היחסים המורכבים עם המשטרה, על חינוך, ותהינו לגבי העתיד.

על שולחנו של שר החקלאות ופיתוח הכפר, אלון שוסטר, יושבות סוגיות רבות וכבדות משקל, הן לטווח המיידי והן לעתיד הרחוק של מדינת ישראל. השר הגיע לאולפננו לדבר בדיוק על הנושאים האלה: מכסות החלב והביצים, המחסור בידיים עובדות, ייבוא, סימון מוצרים כחול לבן ושדה התעופה בנבטים. וזו - תתפלאו - רק רשימה חלקית של נושאי השיחה שלנו.

אחרי שהחקלאי הישראלי קוטף את היבול, הוא מגיע לצלחת שלנו ושל היקרים לנו. מגיל צעיר אומרים לנו שלאכול בריא זה לאכול פירות וירקות. אבל למה? מה יש בהם שהופך אותם לבריאים כל-כך? מה זה סיבים תזונתיים? מה ההשפעה של בישול ירקות על הערך התזונתי שלהם? מה עדיף - לאכול עם או בלי קליפה? ומה כולל התפריט של הדיאטנית שאירחנו, לימור בן חיים?

הגד"ש בעוטף עזה עולה לפעמים לכותרות בהקשר של שריפות שנגרמות כתוצאה מבלוני תבערה, אבל יש עוד הרבה מה להגיד עליו מעבר להיבט הביטחוני. בפרק זה אירחנו את עדי שקלאר, מנהל גידולי השדה של קיבוץ עלומים. דיברנו איתו על גידוליו השונים, האוכל שהוא מספק להמוני ילדים, התחרות עם חו"ל, הקצאות המים וכמובן גם על השפעת המצב הביטחוני.

כשחושבים על הנוער הישראלי של היום, ניתן לחשוב שבשביל רבים מילדי ישראל חקלאות היא מושג ערטילאי-משהו. לא זה המצב עבור מאות התלמידים שעוברים מדי שנה בחממה האקולוגית שמנהל נועם גבע בעין שמר. אצל נועם התלמידים מוצאים את עצמם מתעסקים בחקלאות במו ידיהם - בין אם זה באדמה ממש ובין אם זה באגרו-טק מתקדם. איך מגייסים תלמידים לתחום הזה? למה הם - ואנחנו - בכלל צריכים את זה? ואיך תלמידה אחת הגיעה עד לתחרות בינלאומית בשבדיה עם מוצר חקלאי שהכינה במסגרת בית-הספר?

כמו שהכותרת מרמזת - לא מדובר פה בפרק רגיל. הפעם אירחנו באולפן את ד"ר חזי עמיאור, חוקר היסטוריה יהודית מודרנית ומתמחה בהתיישבות הציונית. מה לו ולחקלאות ישראלית? תופתעו לשמוע: שוחחנו על הקשר ההדוק בין ציונות לחקלאות, קשיי ההתנעה של חקלאים יהודים בארץ ישראל של תחילת המאה העשרים, מה נלמד מהערבים תושבי הארץ, מה נלמד מהאירופאים, ואיך כל זה קשור למשק המעורב.

משה ויזר מתל-יצחק רואה את הפרדסים מקרוב - קרוב מאוד אפילו - כבר עשרות שנים. בפרק זה שוחחנו איתו על ימיו הראשונים בענף, על הייצוא, על הנדל"ן שנוגס בשטחים ושאלנו אותו מה לעזאזל קרה לתפוז הישראלי.

במבט חטוף על דרום הארץ אפשר להסיק בקלות שהערבה היא המקום הכי פחות מתאים לחקלאות עלי אדמות. בשיחה עם רמי שדה - שמגדל תבלינים ותמר מג'הול במושב עין יהב - גילינו זוויות נוספות על החקלאות בערבה: שוחחנו על היתרונות שגידול בערבה טומן בחובו, על סוגיית המים, התחרות עם אירופה ואפריקה וההשפעות המפתיעות של אירועים פוליטיים ברחבי הגלובוס על החקלאי והצרכן כאחד.

במבט חטוף על דרום הארץ אפשר להסיק בקלות שהערבה היא המקום הכי פחות מתאים לחקלאות עלי אדמות. בשיחה עם רמי שדה - שמגדל תבלינים ותמר מג'הול במושב עין יהב - גילינו זוויות נוספות על החקלאות בערבה: שוחחנו על היתרונות שגידול בערבה טומן בחובו, על סוגיית המים, התחרות עם אירופה ואפריקה וההשפעות המפתיעות של אירועים פוליטיים ברחבי הגלובוס על החקלאי והצרכן כאחד.  

יגאל אלמליח גדל בספסופה, מושב הממוקם ליד הר מירון. בבגרותו יצא לחיות במרכז לתקופה קצרה אך חזר לבסוף למושב ילדותו כדי להתמקד בניהול העסק המשפחתי: גידול תרנגולות להטלה. בפרק זה נדבר עם יגאל על הרגולציה בענף הביצים, על משבר הביצים שפקד אותנו בפסח האחרון, נבין ממנו את משמעותן של מכסות הביצים שמחלקת המדינה ונשמע ממנו כיצד לדעתו המדינה יכולה להאט את צמצום מספר החקלאים העוסקים בענף ההטלה.

 יגאל אלמליח גדל בספסופה, מושב הממוקם ליד הר מירון. בבגרותו יצא לחיות במרכז לתקופה קצרה אך חזר לבסוף למושב ילדותו כדי להתמקד בניהול העסק המשפחתי: גידול תרנגולות להטלה. בפרק זה נדבר עם יגאל על הרגולציה בענף הביצים, על משבר הביצים שפקד אותנו בפסח האחרון, נבין ממנו את משמעותן של מכסות הביצים שמחלקת המדינה ונשמע ממנו כיצד לדעתו המדינה יכולה להאט את צמצום מספר החקלאים העוסקים בענף ההטלה.

בסוף פברואר התקיים כינוס חקלאים (לפני שנכנסנו לעידן הריחוק החברתי בתקופת הקורונה), ששילב החלפת ידע מקצועי עם חיבור קהילת החקלאים. במהלך אותו יום דובר בין השאר על עתיד החקלאות, חדשנות טכנולוגית, רגולציה, שוק הסחורות הגלובלי וביטחון תזונתי - ועל כל אלה דיברנו בפרק זה יחד עם שלושה אנשים שנכחו באותו כינוס: עדי פנחס, מיגל יופה וחיים ערב.

ב-1966 התחיל יעקב את דרכו במושב לכיש עם עדר צאן צנוע למדי. הוא לא דמיין שבנו, חיים, ומאוחר יותר נכדו, ימשיכו את דרכו בעדר הזה - עדר שגדל וצמח מאז אותם ימים רחוקים בשנות השישים. בפרק זה שוחחנו עם יעקב וחיים על גידול צאן, תהינו האם משפחה יכולה להתפרנס מעדר עצמאי שכזה כעסק בלעדי, דיברנו על השפעת הייבוא מאוסטרליה, על שינוי אפשרי בייעוד הצאן לחלב וסוגיות נוספות איתן מתמודדת המשפחה.

טלי מדינה היא רפתנית מקיבוץ אורים. בפרק זה נבין דרכה איך נראית הרפתנות המודרנית, כיצד ייבוא מוצרי חלב לשוק הישראלי משפיע עליה כרפתנית, למה רווחת הפרה חשובה לתנובת החלב ומה וודאי בחייה החקלאיים התנודתיים. את החקלאות הישראלית אפשר לתאר דרך הרבה מספרים. מכסות, הכנסות, הוצאות, דונמים. אבל החקלאות הישראלית זה קודם כל אנשים שחיים אותה יום-יום. ב"מזון למחשבה", הפודקאסט של אמבר על חקלאות ישראלית, נפגוש בכל פרק נושא אחר מעולם החקלאות הישראלית – סיפורים הנוגעים בחיי החקלאי, האתגרים בחקלאות הישראלית...

ב-1966 התחיל יעקב את דרכו במושב לכיש עם עדר צאן צנוע למדי. הוא לא דמיין שבנו, חיים, ומאוחר יותר נכדו, ימשיכו את דרכו בעדר הזה - עדר שגדל וצמח מאז אותם ימים רחוקים בשנות השישים. בפרק זה שוחחנו עם יעקב וחיים על גידול צאן, תהינו האם משפחה יכולה להתפרנס מעדר עצמאי שכזה כעסק בלעדי, דיברנו על השפעת הייבוא מאוסטרליה, על שינוי אפשרי בייעוד הצאן לחלב וסוגיות נוספות איתן מתמודדת המשפחה.

טלי מדינה היא רפתנית מקיבוץ אורים. בפרק זה נבין דרכה איך נראית הרפתנות המודרנית, כיצד ייבוא מוצרי חלב לשוק הישראלי משפיע עליה כרפתנית, למה רווחת הפרה חשובה לתנובת החלב ומה וודאי בחייה החקלאיים התנודתיים. את החקלאות הישראלית אפשר לתאר דרך הרבה מספרים. מכסות, הכנסות, הוצאות, דונמים. אבל החקלאות הישראלית זה קודם כל אנשים שחיים אותה יום-יום. ב"מזון למחשבה", הפודקאסט של אמבר על חקלאות ישראלית, נפגוש בכל פרק נושא אחר מעולם החקלאות הישראלית – סיפורים הנוגעים בחיי החקלאי, האתגרים בחקלאות הישראלית...