כל אומן שמכבד את עצמו צריך לגנוז משהו. זה מעיד על ביקורת עצמית ויסורי נפש. שני תבלינים חשובים ליצירה מדממת. היצירות הגנוזות של רונה רודפות אחריה ומזכירות לה שהגיע הזמן לעשות משהו חדש. לא לפני שהיא תתרפק על עוד אחת.

באמת שאלה טובה. רונה עדיין לא מצאה את התשובה אבל היא נהנית להיזכר. פעם היא הייתה מתאהבת סדרתית אבל עם השנים משהו קרה. היא לא סגורה אם לגברים או לה. כן כן דברי המכשפה על היצר והיצירה נושפים בעורפה אבל בואנה זה לא פשוט כמו שזה נשמע.

ביתו של אדם הוא... מבצרו. בפרק זה סוקרת רונה את משמעות המושג "בית" עבורה במהלך השנים מבית ההורים ועד הלום. מה היא תגלה בסוף? זאת השאלה.