יש לנו הרבה מצבים בחיים של קושי, של תחושה שהדברים מתפרקים לנו בין הידיים ואין לנו מה לעשות. הספר כולו מתרכז ברעיונות שאמורים לעזור לנו לחיות עם הדבר הזה בשלום. לא טיפים קטנים של מה לעשות בזמן משבר אלא שינוי הלך מחשבה בכלל. לאבד תקווה ידוע לרוב כדבר פאסימי ושלילי, אבל בספר פמה צ'ודרון מראה למה דווקא התקווה היא הבעייתית בהתמודדות עם העולם המשתנה והחיים הכאוטיים. יש הרבה חיבורים מעניינים ולא מובנים מאליהם שהיא מצביעה עליהם - בין הקשיים שלנו לחמלה כלפי אחרים, בין עשייה חברתית לבין דיוק בעובדות, וכאמור - גם בין אובדן תקווה לחיים מלאים. קשה היה לבחור בפרק במה להתמקד כי זה באמת ספר חכם ופוקח עיניים, אז נביא רק רעיון אחד מתוכו כאן שימצאה את מה שניסינו לעשות בפרק, והוא שעצם ההליכה בדרך והמסע - זו גם המטרה. החיים כולם הם הזדמנות להתפתחות וצמיחה - נותר לנו רק לקחת.