יש המון חוכמה ברפואה המערבית המודרנית, ויש המון חוכמה בגוף שלנו. החוכמות האלו לא מתקיימות בעולם עם הרבה סתירות והתנגדות, בעוד שחוכמת הבריאות יושבת בחיבור סינרגטי בין השתיים. דר נורטרופ שוזרת בספרה אינספור דוגמאות וסיפורים של נשים שחוו ריפוי מלא או חלקי כשהקשיבו לגוף שלהן ואפשרו לעצמן להתחבר לרגשות שלהן ולעבד חוויות מורכבות וקשות באופן מלא. היא מכוונת את הקוראות להיות בתשומת לב לעצמן, לגוף שלהן, לסיפור חייהן ולדברים שמחלה באה ללמד אותנו. קשה לתמצת ספר כל כך מקיף לכדי פסקה אבל משפט אחד שמכיל...

איך לחשוב באופן ממוקד ויעיל, שמפנה החוצה את כל הנחות המוצא ובוחן את הדברים מחדש, ואיך זה קשור לתחרות אכילת נקניקיות? בדיוק שאלות מהסוג הזה חוקרים יחד הכלכלן סטיבן לוויט והעיתונאי סטיבן דבנר. זה הספר השלישי שלהם שמשתמש בשיטות בחינה של כלכלה, על סוגיות מעניינות מהחיים. הם חוקרים סיבה ותוצאה של ירידה בפשיעה, קבלת החלטות אקראית, עוני של סוחרי סמים ועוד מגוון סוגיות איזוטריות וחשובות כאחד. בספר הזה הם חושפים את דרך החשיבה שלהם ונותנים טיפים לחשיבה רציונלית ולא מוטה, שמטרתה לפתוח בעיות באופן מוצלח...

מי שאנחנו בחדר המיטות היא (או הוא) מי שאנחנו גם בחדר הישיבות או בעולם העבודה בכלל. דרך התובנה הזו צוללת נרקיס אלון ומשתפת במסע שהיא עוברת אל עבר מיניות מיטיבה ובריאה. היא לומדת להכיר עונג ואת הגוף שלה ודרך זה מזהה דפוסים של ריצוי גברים גם בסדנאות שהיא מעבירה. היא רואה את העדינות והענווה שנדרשות כדי לגשת לנושא של מיניות עם נשים אחרות. בספר שיש בו שיתופים אינטימיים מחדר המיטות היא מאפשרת לנשים רבות לנרמל את אי הנוחות שהן חוות, ובו זמנית מראה שאפשר גם אחרת, היא הצליחה גם אחרת.   מזמינות...

באר עמוקה של חוכמה הקשורה בגוף ונפש של נשים, בהקשר של החברה המערבית שאנחנו חלק ממנה. זה מה שהספר הזה. מובאות בו שאלות שנשים כתבו לדפנה מאיר שהייתה אישה מאוד מיוחדת. בעיסוקה הייתה אחות, מדריכת שיטת מודעות לפוריות ומתאימת דיאפרגמות (אמצעי מניעה לנשים). ובנפשה הייתה עוף נדיר. אישה של אמת ואמונה באדם. המון ידע על אמצעי מניעה, פיריון ומיניות מובא בספר והכל בלשון חדה וברורה, ועם המון כבוד לשואלות. הפרק מוקדש לזכרה של דפנה מאיר שגם בחייה וגם במותה, לאחר הירצחה בפיגוע בפתח ביתה, ממשיכה להאיר דרך...

מה בין התפתחות אישית לטקסט שעל הכפתורים באתרי האינטרנט והאפליקציות שאנחנו גולשות בהם? מסתבר שהרבה מאוד. למרות שאנחנו רגילות אולי לחשוב על אתרים בדרך מסוימת, במחשבה מעט מעמיקה יותר, אפשר לשים לב שגם הם חיבור בין אנשים. מערכת יחסים, בינינו כמשתמשות למי שבנו את אותה מערכת דיגיטלית. ואם זו מערכת יחסים, אז שווה לנהוג בה בכבוד לצד השני. כבוד לזמן, למצב הרגשי, לצורך ועוד. הספר מומלץ לקריאה לכל מי שיוצרת ממשקים דיגיטליים (למשל אתר לעסק שלה) אבל בכלל לכולנו, כדי שנוכל להיות עירניות יותר לחווית המשתמשת...

גודמן מסב את תשומת הלב שלנו לתעשיית תשומת הלב שכולנו חלק ממנה. הוא מצביע על ההשלכות שיש לטכנולוגיה על הפוליטיקה, החברה והאושר שלנו. תוצאות המחקר שלו (שמבוסס על הרבה מחקרים אחרים) לא משמחות. ממש לא. אבל הוא כן מציע רעיונותת להתמודדות עם הבעיה, רעיונות שאפשר להוציא לפועל. לא קל, אבל אפשרי וכדאי מאוד. אנחנו הבטנו על הנושאים האלה מהמקום של ההתפתחות האישית שלנו בתקופה שמאתגרת את היכולת שלנו להיות באינטימיות, בשיח וקשב לכאן ועכשיו.

לקחת אחריות על כל מה שמכעיס או מטלטל אותנו. זה רעיון מעניין שפוגש אנשים שונים במקומות מאוד שונים. חלקם יגידו שאין צורך שניקח אחריות על מה שלנו, אחרות יגידו שהכל בתוכנו וקשור לאופן שבו אנחנו תופסות את העולם ולא לאיזו מציאות אובייקטיבית לא קיימת. הספר שוטח שיטה מעניינת מאוד, יחסית פשוטה להבנה, ואולי קשה יותר ליישום - שתכליתה לחיות חיים שלמים יותר על ידי קבלה רדיקלית של המציאות ולקיחת אחריות על החוויה הרגשית שלנו. דיברנו בפרק על כעס והתפקיד שלו, על לקיחת אחריות, על פרספקטיבה, ואתגרנו את עצמנו...

הלב הנבון הוא ספר ענק שמכיל בתוכו אינסוף תובנות והסברים על הפסיכולוגיה הבודהיסטית. כל כך הרבה חוכמה שקשורה ביום יום שלנו. בפרק הזה דיברנו על נוכחות וקשב, מה שבעצם אנחנו רוצות להשיג באמצעות מדיטציה ותשומת לב קשובה. וגם על טקסים ומנטרות ככלים שעוזרים לנו בזה.

מה הדברים שהכי חשוב שנדע כדי לחיות חיים מלאים? זו כנראה שאלה שמאוד קשה לענות עליה. גם כי נהיה צריכות להסכים על ההגדרה של חיים מלאים וגם כי הידע הוא אינסופי והיישום שלו הוא מאוד מורכב. בספר הזה כותב יעקב בורק על הדרך לחיות חיים עם כמה שפחות חרטות. הוא מביא המון מחקרים בנושאים שהם בעיניו הכי חשובים להבנת המציאות והבחירות שלנו. בפרק הבאנו את אלו שתפסנו אותנו - המחקרים שמוכיחים שליברליזם ושמרנות הם נטייה מולדת, החרטות הנפוצות ביותר של אנשים על סף מוות והרעיון של ענווה אינטקלקטואלית ותרומתו...

להעריך את יופיו של הטבע החולף. לכאורה נשמע משפט די היפי. אבל כמה הוא טומן בחובו. השינוי, המחזוריות וגם הזקנה מאפיינים את הטבע שבחוץ אבל גם אותנו, הנראות שלנו, הגוף שלנו, הקריירה שלנו ואפילו את היחס שלנו לסביבת המגורים שלנו. התפיסה היפנית הזו, שמהווה דרך חיים של ממש, היא נקודת השקפה מעניינת לתפיסה שלנו של אסתטיקה ושינוי, והקשר שלהם לטבע.

אפשר להתרשם כבר משם הספר שמדובר במשהו שקשור בנשים, טבע, פריחה ותנועה. הספר מורכב מטלאים של סיפורי עם הנוגעים בנפש של נשים. על כל סיפור מוסיפה המחברת, ביד אמנית, את המשמעויות הקשורות בנפש האישה, בתרבות, במסעות הרוחניים שנשים עוברות. למרות שניתן לחשוד בספר כהיפי, שאינו מחובר לעולם המערבי והחומרי שאנו חלק ממנו, דווקא ההפך הוא הנכון. מדהים לראות כמה מחבר בין החוויות של נשים בעולם. גם באופן חוצה תרבויות ואפילו תקופות היסטוריות. ההכרה בדימיון בחוויה של נשים, הצורך בהפיכת העולם מותאם יותר לחוויות...

מדינה מושלמת. זה מה שהרצל מנסה לתאר בספר שלו. איך תיראה מערכת החינוך שלה, והעיתונות, והתחבורה הציבורית, הממשל, ממש הכל. וזה חזון נפלא שקשה לקרוא ולראות את הפער שלו מהמציאות שלנו. מה שגרם לנו לחשוב בכלל על הרעיון של חזון רחוק ואוטופי. אם הרבה פעמים הוא לא מתממש ויוצר תסכול אז בשביל מה הוא טוב. ואיך לעשות בו שימוש כך שיקדם ולא יעכב. וממה הוא מורכב.