אזהרת טריגר - הפרק הקרוב ידבר על הנקה וגם על אובדן הריון. הנקה היא אמנם הליך פיזיולוגי, עם זאת מדובר בתהליך שנושא עליו תפיסות תרבותיות וחברתיות רבות ומעורר המון רגשות, מחשבות, תחושות לא מדוברות.לא מדובר באקט של הזנה בלבד, יש פה אירוע מורכב יותר, מארג שלם של תחילת הקשר בין אמא לתינוק או התינוקת שלה.  גם להחלטה לא להניק (משלל סיבות, מבחירה או שלא) יש מטענים כבדים שנושאת האם על כתפיה, בתקופה קשה ומאתגרת ממילא.כמו להנקה עצמה, לפרידה מהנקה יש הרבה פנים, היא טומנת בחובה הרבה אמביוולנטיות, מעין...

מחלות לב הן סיבת המוות השנייה בשכיחותה בקרב גברים ונשים. אי ספיקת לב ויתר לחץ ריאתי עלולים להתפתח בעקבות מחלות אלו. בעקבות הזעזוע של ה-07.10 עלתה השכיחות בתלונות הקשורות למחלות לב, ובשל המצב הרבה א.נשים חששו לגשת לקבל טיפול רפואי.יש הבדלים רבים בין גברים לנשים באופן שבו מחלות הלב מתייצגות, עד כדי כך שלפני 100 שנה נשים אושפזו בבית חולים פסיכיאטרי בעקבות תלונות שמקורן היה אי ספיקת לב, אך יוחסו ל-"היסטריה". מה הם ההבדלים בין גברים ונשים? מה היא אי ספיקת לב? מהו יתר לחץ דם ריאתי? מה היא תסמונת...

בריחת שתן היא בעיה המיוחסת באופן מסורתי לנשים, אבל למעשה, המציאות שונה מאד.בפרק הנוכחי, שוחחנו עם ד"ר רונן הולנד, מומחה בכירורגיה אורולוגית ורפואה מינית, ולמדנו שאחוזי ההימצאות של בריחת שתן דומים מאוד בקרב גברים ונשים!רבים חושבים שמדובר בתהליך טבעי, כחלק מתהליך ההזדקנות, ועל כן פחות פונים לעזרה, ואף חוששים להעלות את הנושא. אותם גברים עלולים לסבול מפגיעה בביטחון, העצמאות, ובעיקר באיכות החיים. מה נחשבת בריחת שתן? מהי שלפוחית רגיזה? למה לצפות בתהליך האבחון? מה הגורמים האפשריים? מי עשויים לפגוש...

אזהרת טריגר: בשיחה יעלו נושאים הקשורים בסוגים שונים של סרטנים גינקולוגיים ותיאורים של סימפטומים שונים שלהם. הפרק הזה מובא אליכן כשירות לציבור מטעם עמותת "הבית של בר" הפועלת להעלאת המודעות לסרטנים גניקואונקולוגיים.לאורך חייהן, נשים חוות לעיתים תופעות גופניות שונות שלא תמיד מעוררות בהן חשד.לרוב, הם אכן לא מעידים על מחלה או בעיה אך חשוב להיות עירניות ולהכיר אותם. למשל, דימום לאחר יחסי מין שחוזר על עצמו, כאבי בטן ונפיחות בטנית תחתונה שבאולטראסאונד גניקולוגי נמצאה ציסטה בשחלה, דימום נרתיקי חזק...

אזהרה: בשיחה יתכנו תכנים רגישים לנשים בהריון, אחרי לידה או בכלל.ההתמודדות של נשים בתחום בריאות הנפש שלהן מורכבת ממספר רב של קשיים. פסיכיאטריה סב לידתית מתייחסת למכלול הפרעות מצב הרוח והנפש הסב לידתיות אשר עלולות להופיע החל מהטרימסטר הראשון ועד שנה לאחר הלידה. ד"ר גבי אייזנברג רומנו, היא פסיכיאטרית מומחית בכירה, מנהלת השירות לבריאות הנפש של האישה בבי"ח איכילוב, בעלת קליניקה פרטית מצליחה הנקראית "עולם ומלואה" בתל אביב ובחיפה ועוסקת במגוון מחקרים בתחום הפסיכיאטריה של נשים. יחד איתה העמקנו...

אזהרת טריגר: טראומה מינית ונפשית. בזמנים אלו, כשהמונח טראומה תופס מקום רחב בשיח הישראלי, עולה ההבנה שלעיתים טראומה היא לא רק האירוע הגדול והברור שעוצר את היומיום כמו מחלה או תאונת דרכים. במשך השנים המונחים טראומה ובריאות נפש האישה היו ממודרים מהשיח הציבורי, אולם בזכות התנועה הפמיניסטית העובדה שחוויותיהן של נשים שונות מאלו של גברים הובאה לשיח הציבורי. בתוך כך גם הוגדרה הטראומה המגדרית, טראומה שמקורה בהתמודדויות שכרוכות בלחיות כאישה או גבר בחברה הפטריכאלית, וחוסר התיקוף של אותן התמודדויות. מה...

נשים רבות בישראל ובעולם חיות בזוגיות שעל פניה נראית כאילו איננה אלימה. גופן לא סופג פגיעה פיזית אבל הן חיות תחת אימה וטרור שלרוב מקבל ביטוי בכמה זירות בחייהן: הזירה הכלכלית של התא המשפחתי שלהן, זירת האוטונומיה שלהן על חייהן, זירת היחסים הבין אישיים עם בן הזוג והזירה המינית עמו.ד”ר אילנה קוורטין, משפטנית, פעילת זכויות נשים ומדריכת זומבה צללה לתוך עולמן של הנשים הללו וחזרה עם הגדרה משפטית לתופעה, והיא מקדישה את חייה לקידום הגנה על נשים ובטחונן. נפגשנו לשיחה מרתקת בנושא. 

בעקבות המצב שהמדינה נתונה בו מאז השבת הנוראית של ה-7.10, החלטנו להקליט פרק חירום שיעסוק בחוסן הנפשי שלנו בימים קשים כאלה. כל אישה בישראל היום מתמודדת עם שיגרה מורכבת משלה (גם הגברים, כמובן, אבל בחרנו לעסוק במורכבויות שלנו, הנשים) ומוצאת את עצמה מנסה להכיל את העוצמות הרגשיות בכל אחת מזירות חייה, והמשימה הזאת מרגישה לעיתים כמעט בלתי אפשרית. בפרק הזה שוחחנו עם דיתה גולן הדרי ומיכל (מיקי) אלוני (בעיקר) על החיים בעורף, על העומס והקושי להכיל וקיבלנו גם כלים פרקטיים להקלה והתמודדות עם מתח וחרדה.

בתרבות המערבית, תפקודו המיני של הגבר הוא “הגביע הקדוש” שמתנוסס בראש פירמידת ההגדרות של מהי גבריות “תקינה”.גבר אמור להיות תמיד מיני, תמיד רעב, תמיד נכון ובעניין של מין. אז מה קורה לגבר בתוך התרבות הזאת, כשהמיניות שלו לא מתיישבת עם ההגדרות הללו?זו יכולה להיות המיניות הטבעית שלו ש”לא מתאימה” לתבנית הזאת ויכולות להיות גם בעיות פיזיולוגיות שמפריעות לתפקודו המיני באופן שפוגע באיכות חייו, אך לרוב, מעטה הבושה יקשה עליו לפנות לעזרה ולקבל מענה רפואי הולם.התיישבנו פעם נוספת לשיחה מרתקת עם ד”ר רונן הולנד...

אוסטאופורוזיס - אחת התופעות המשמעותיות הנובעות בירידה בכמות האסטרוגן בגוף מוביל למצב של הידלדלות עצם שברים אוסטאופרוטים הם שברים שהנגזרת הבריאותית שלהם היא הרבה יותר משמעותית משבר טראומטי ״רגיל״. לאחר השיחה שלנו על גיל המעבר, הזמנו בשנית את ד״ר מרב פרייברג לדבר איתנו ולהעלות את המודעות לאוסטאופורוזיס ולהכנס יותר לעומק לנושא.

כשיצאנו לדרך עם הפודקאסט שלנו, רצינו לטפל ברפואה מודעת מין ומגדר. מטבע הדברים, העונות הראשונות עסקו בבריאות נשים בשל הפערים ההיסטוריים שנוכחים בחיינו עד היום. חיכינו בסבלנות, אבל סוף סוף הבשיל הרגע להתחיל לדבר על בעיות לא מטופלות ולא מדוברות מספיק בבריאות גברים. הפרק הזה יעסוק בעובדה המפתיעה והמטלטלת - גם גברים חווים “גיל מעבר”. התהליך נראה אחרת מזה של הנשים, אבל בפועל, חשוב מאד להכיר בסימפטומים ובדרכי הטיפול, כי גברים יכולים (וצריכים) לחיות חיים טובים יותר בכל גיל!

פרה-מנופאוזה, פרי-מנופאוזה, מנופאוזה… אם רק הייתה לנו מפת דרכים המציינת לנו “את נמצאת כאן”, כמה לחץ וחרדה היו נחסכים מאיתנו.נשים מבלות כשליש מחייהן לאחר סיום הוסת, ועדיין, התחום הזה כמעט ולא נחקר, אין מספיק פתרונות טובים לכל התופעות והקשיים שמאפיינים את המעבר הזה.נשים בשנים האלה עוברות סימפטומים שבמקרים מסויימים יכולים להיות קשים במיוחד כמו גלי חום, ערפול מחשבתי, דפיקות לב וחרדות - ובאותו זמן נדרשות להמשיך לתפקד באופן נורמלי בחייהן.בפרק הזה נצלול עם ד”ר מרב פרייברג למאפיינים של גיל המעבר,...

בפרק הזה, שוחחנו עם ד”ר תילי פישר על בעיות מהותיות יותר בתפקוד רצפת האגן. דיברנו על נושאים שהבושה אופפת אותם ולכן נשארים נסתרים מהשיח הציבורי ובתת טיפול משמעותי. מיטיבות הלכת זוכרות שבפרק 12 שוחחנו עם מירב בין אברהם על בריאות רצפת האגן; למדנו על הפיזיולוגיה, התפקוד והבעיות :הנפוצות - לינק להאזנה לפרק הזה כאןhttps://open.spotify.com/episode/5viryed5Hy8yhhfQyrYfcg?si=6UXnY_YZR2OljQyVi9xPOA

בפתיחת העונה הרביעית, בעקבות מספר לא מבוטל של פניות, בחרנו לקחת פסק זמן קצר מכל הנושאים הבוערים שעל הפרק ולספר לכן.ם איך נולד הפודאסט שלנו.כדי להפוך את ההיכרות ל”אישית” יותר, החלטנו להשקיע גם בפרק מצולם כדי שתוכלו גם לראות מי אנחנו. 😊לינק לפרק בגרסת וידאו: https://youtu.be/m9xkAPKSH-k

הפרעת קשב וריכוז היא הליקוי הנוירולוגי-התפתחותי השכיח ביותר בגיל הילדות. היום, היא כבר הפכה למטבע לשון, יש הטוענים שהגענו כבר למצב של אבחון יתר. אך גם בנושא הזה מתברר שיש הטיה מגדרית מובהקת, כאשר ילדות (ונשים) מאובחנות ומטופלות פחות מילדים וגברים.פרופ' איתי ברגר, מומחה בנוירולוגיה והתפתחות הילד והילדה, ישב איתנו לשיחה מרתקת ועשה לנו סדר בנתונים, בדגלים האדומים, באופן האבחון, צורות הטיפול השונות ולמה המגדר משחק תפקיד גם בשדה הזה.

 לאור הסערה המשתוללת בארה"ב ובעולם כולו בנושא הפסקות ההריון וזכותן של נשים על גופן, החלטנו לבדוק מה קורה בזירה המקומית שלנו. מה הבירוקרטיה של הפסקת הריון בישראל שנת 2022, למי ניתן לפנות כדי לקבל סיוע, ולמה אסור לנו לשקוט על השמרים, על אף שמצבנו טוב ממדינות רבות אחרות בעולם.

הנקה נתפסת כפעולה טבעית ופשוטה, אך ברגע שאנחנו פוגשות בה, אנחנו מבינות שהיא עשויה להיות די מורכבת.נשים רבות מתמודדות עם אתגרים מהותיים בהקשר של ההנקה. החל בכאבים ותסכול מחוסר הצלחה ועד מצבים מורכבים יותר שמצריכים הבנה כיצד לשלב את ההנקה עם טיפול במחלות כרוניות או טיפולים תרופתיים כאלה ואחרים.בפרק זה אנחנו מארחות את ד"ר יעל לצט בן-עמי, מומחית ברפואת משפחה. בוגרת לימודי רפואה באוניברסיטת בן גוריון בנגב ומנהלת רפואית של מרחב ערד במכבי שירותי בריאות. בשנים האחרונות לומדת, עוסקת ומרצ ה בתחום...

אמצעי מניעה מלווים אותנו במהלך חיינו בתחנות רבות ונדמה שההיכרות שלנו איתם לא מעמיקה מספיק.הסיפור עם אמצעי המניעה התחיל אצל רובנו עם קונדום ו/או גלולות אבל לא בטוח שהידע שלנו התרחב מספיק מאז.אמצעי מניעה שונים עשויים להתאים יותר מאחרים לאורח חיינו, וכדאי שנכיר היטב את האפשרויות כדי לעשות את הבחירה הנכונה ביותר עבורנו.שרון אורשלימי, דוקטורנטית למדיניות וניהול מערכות בריאות באוניברסיטת בן גוריון, מחנכת למיניות בריאה ויועצת ומנחת סדנאות להתאמת אמצעי מניעה וד"ר מתן אלעמי, רופא בכיר בחדר לידה במרכז...

אמצעי מניעה מלווים אותנו במהלך חיינו בתחנות רבות ונדמה שההיכרות שלנו איתם לא מעמיקה מספיק.הסיפור עם אמצעי המניעה התחיל אצל רובנו עם קונדום ו/או גלולות אבל לא בטוח שהידע שלנו התרחב מספיק מאז.אמצעי מניעה שונים עשויים להתאים יותר מאחרים לאורח חיינו, וכדאי שנכיר היטב את האפשרויות כדי לעשות את הבחירה הנכונה ביותר עבורנו.שרון אורשלימי, דוקטורנטית למדיניות וניהול מערכות בריאות באוניברסיטת בן גוריון, מחנכת למיניות בריאה ויועצת ומנחת סדנאות להתאמת אמצעי מניעה וד"ר מתן אלעמי, רופא בכיר בחדר לידה במרכז...

בפרק הרביעי של העונה, בחרנו לארח את ד"ר מיכל בראון, לעסוק בנושא רגיש וחשוב. אפשר לומר שגם מעט שקוף. ד״ר מיכל בראון היא פסיכולוגית שיקומית מומחית ופסיכואונקולוגית, מזה למעלה משני עשורים מטפלת באנשים אשר מתמודדים ומתמודדות עם מחלות הסרטן, בבני משפחותיהם ובצוותים הרפואיים. היא מנהלת את המערך של הטיפול הנפשי ביחידת השד האונקולוגית במרכז הרפואי הדסה ולצד זה חוקרת בתחום הפסיכואונקולוגיה ומרצה בכירה בביה״ס למדעי ההתנהגות ויועצת הנשיא להוגנות מגדרית במכללה האקדמית תל אביב יפו.הפעם עשינו זום אאוט...

בפרק זה ד"ר מתן אלעמי מדבר איתנו על המושג "טוקופוביה": פחד מבעית מלידה. האם המילה פוביה (פחד לא רציונלי) מתאימה בהקשר של לידה? האם כל פחד מלידה מתאים להגדרה? ומה ניתן לעשות כדי למזער את החששות והפחדים סביב האירוע הכל כך משמעותי הזה?

בפרק אנחנו ממשיכות את שיחתנו המרתקת ד"ר מתן אלעמי, גינקולוג, אנדוקרינולוג, רופא בכיר בחדר לידה במרכז הרפואי לניאדו. נדבר על אופי הבדיקה הגינקולוגית. איפה היינו בעבר ולמה אפשר לצפות ממנה היום, מהן הזכויות שעומדות לרשות המטופלת? האם ייתכנו גם יתרונות למטפלים גברים? ואיך ביחד אנחנו יכולות.ים לצעוד לעתיד רפואה טוב יותר.

בפרק זה שוחחנו עם ד"ר מתן אלעמי, גינקולוג, אנדוקרינולוג, רופא בכיר בחדר לידה במרכז הרפואי לניאדו וכן אחראי על השירות לרפואת ילדות ומתבגרות משוחח איתנו על הקושי בבדיקה הגניקולוגית ואיך ניתן לפרק אותו: על ההיסטוריה של רפואת הנשים (ממש בקצרה), הדרכים לבניית האמון בין הרופא.ה למטופלת, על הזכויות שלה, וגם, על המורכבות של המציאות החדשה.יצאנו מעודדות אך גם מפוקחות לגבי הדרך שעוד עומדת לפנינו.

אחרי שחיפשנו וחיפשנו, גילינו שגם תזונה מגדרית קיימת ובענק (טוב בתזונה אולי עדיף במנות קטנות;)) אז האם אם נשים צריכות תזונה מיוחדת, אם כן, למה ואיזו? מה קורה לגוף שלנו במהלך שלבי החיים השונים ולמה כדאי לכל אחת ואחד מאיתנו ללכת לתזונאית לפחות פעם בחיים. כל זאת ועוד בפרק סיום העונה המרתק עם עמית גנור, תזונאית מגדרית, יו"ר עתיד ומחברת הספר הכל כך מוצלח (אנחנו יודעות כי קראנו!) "תזונת מעגל הנשים"