.אנחנו חיות איתה חיים שלמים ולפעמים לא מספיק מכירות אותה, את הרחם.אנחנו יודעות שעבור האקדמיה ללשון עברית אמורים לדבר עליה בלשון זכר. .אל הרחם שלנו אנחנו מדברות בלשון נקבה.אז נעים מאוד - רחם היא איבר שרירי בצורה הדומה לאגס או אבוקדוהיא חלולה כמו בלון ומשתנה בגודלה בהתאם לתיפקודה, על פי השלב בחודש, ארועי החיים או השינויים ההורמונלייםלמשל, כשאת מדממת, בזמן הווסת - הרחם מכפילה את המשקל שלה בגילאי הפריון היא מאה עשרים גרם- קצת כמו שקית קטנה של גרעינים, בווסת היא עולה ליותר ממאתיים גרםבמהלך ההריון...

מסקרן מה עולה לכן בראש כשאתן חושבות על שלייה.  ככל שחשבנו עליה, הבנו שאנחנו מקבלות אותה כמובן מאליו. ומכיוון שאין לשלייה מספיק יחסי ציבור והכרה, החלטנו שהגיע הזמן להקדיש לה פרק. אם תחשבו על זה רגע, הריון הוא הדוגמא הביולוגית הנורמלית היחידה שבה מערכת החיסון מקבלת לחלוטין רקמות מגוף זר בלי לדחות אותן. בשביל הגוף של האמא זה לא נורמלי. הגוף שלנו מתוכנן להפטר מגוף זר, מישהו שהוא לא אני. אבל השלייה הזו ממזרה. היא מחביאה את העובר מהאמא. מעבר לזה, ידעתם שבמהלך ההריון בנוסף לתפקידה...

אישה בהריון מקבלת תוצאה של בדיקת חלבון עוברי, זו שבודקת סיכון משוער לתסמונת דאון.  היא רואה שכתוב: "תוצאה חריגה – סיכון לתסמונת דאון 1:200, מומלץ דיקור מי שפיר". משם מתחים סחרור מטורף. כדי להרגיע את מחול השדים הזמנו לאולפן את דר׳ לנה שגיא-דאין, רופאת נשים וגנטיקאית מבי"ח כרמל, ומרצה בכירה בטכניון. דיברנו על כךך שישראל מוכרת כאחת המדינות שעושים בה הרבה מאוד בדיקות בהריון, המון בדיקות אולטרה-סאונד, וגם דיקורי מי שפיר ללא סיבה רפואית.  היא עזרה לנו לעשות סדר בבלגן ולהבין את ההבדל בין...

״אין לי כוח לקום בשש בבוקר לצאת להליכה. זה פשוט לא קורה. ובערב, בערב אני סמרטוט.״ כולן יודעות שאימון ופעילות גופנית הם טובים. אומרים שזה משפר את הפיזור של החמצן, מסלק רעלים.  אבל עבור אישה שזה לא חלק מהיום יום שלה, בשבילה לגייס את עצמה בהריון כשהיא גמורה מעייפות ועם בחילות.  זה מאוד לא פשוט.  רצינו להבין מאיפה מתחילים ולכן הזמנו לאולפן את רות עוז שלם, מדריכה לנשים בהריון, אשת בריאות הציבור, רכזת תחום אימון גופני לנשים בהיריון ולאחר לידה במכון וינגייט וגם מלווה בלידות.  למדנו ממנה...

המוח שלי בהריון הפך לעיסה, אני לא זוכרת דברים, אני לא בהירה. לפעמים ממש שוכחת מילים מרגישה קצת אלצהיימרית. “ טפשת הריון הוא מושג פופולרי, נשים משתמשות בו בדרך כלל בהומור עצמי, כדי לתאר חוויות שלהן מזמן ההריון. הוא בא לתאר מצבים שבהן הן מרגישות "לא הן עצמן", מבחינת התפקוד הניהולי, הזיכרון, ויכולות הריכוז. לפי מחקרים עדכניים במדעי המוח, במהלך ההריון ואחרי לידה יש שינויים נרחבים במוח האימהי. חלק נחווים כשליליים, אבל ישנן גם יכולות שמשתפרות. למשל, נשים בהריון מזהות טוב יותר...

״האחות בקופת חולים מדדה לי לחץ דם, התוצאות היו גבוהות בטירוף, 150 על 100, ואני אומרת לה עזבי תמדדי עוד פעם אני מאלו שהן בלחץ מהחלוק הלבן, והיא מודדת וזה רק יותר גבוה ויותר גבוה… הלחץ דם מטפס, הלחץ בקופת חולים בשמיים, קיבלתי הפנייה למוקד, משם התגלגלנו לאשפוז ,זירוז, סרט, קיצר לישיבה בעבודה כבר לא הגעתי באותו יום.  תאמיני לי, עד היום אני לא מבינה למה היה צריך לסיים את ההריון בגלל השיט הזה״   מה הסיפור עם לחץ הדם ואת מי מרעילה רעלת ההריון? פגשנו את דר׳ מתן אלעמי באולפן והבנו ממנו...

״אחרי ההלם של גילוי הסוכרת, קרה לי משהו. זה עודד אותי, לקחתי אחריות על הסיפור הזה של ההריון. אחריות על הבריאות שלי, על העובר שלי. תראי, הריון הרבה פעמים נותן מוטיבציה לקחת את עצמנו בידיים. את יודעת שלחם לבן לא טוב לך, מקפיץ לך הסוכר לשמיים, אז יאללה מגיע הריון ויש התגייסות לעשות את השינוי, לשים לב לאיך אני מזינה את עצמי. אני מנהלת פרוייקטים בעבודה, אז ניהלתי את הסוכרת הזו כמופרוייקט עם דד ליין.״ מה קורה לאחרונה עם הסוכרת בהריון? יש תחושה שלאחרונה כל אישה שניה מאובחנת עם סוכרת. האמת היא...

״אחרי הלידה אני הרגשתי שהגוף שלי הפך מכונה לילדים, לא מכונה מכוונת מיניות או סקס, זה נשאר בחיים הקודמים שלי…״ אחרי הלידה הגוף זוכר. במקרים רבים, יש בגוף דריכות ולפעמים כאב או צלקת שנותרה אחרי תפירה ונשאלת השאלה איך ניגשים חזרה? איך הגוף חוזר להיות אירוטי? ואיך הפות והנרתיק חוזרים להיות איברי מין?  הזמנו לאולפן את דר׳ מיכל לוריא, רופאה מומחית בגניקולוגיה, מטפלת מינית מוסמכת, יושבת ראש החברה הישראלית להפרעות בתפקוד המיני ומנהלת שותפה במרפאת ׳רותםי - המרכז הישראלי לטיפול מיני. ניסינו...

מה זה בכלל חשק? זו הכימיה במוח או משהו באגן שדוחף? איפה נכנסת פה המוטיבציה כשיש כבר הריון והבטן גדלה ולוחצת. מיניות היא עניין בפני עצמו, אבל מיניות היא גם סימפטום לכל כך הרבה דברים אחרים. בדיוק בגלל הסיבה הזו הזמנו לאולפן את דר׳ מיכל לוריא, רופאה מומחית בגניקולוגיה, מטפלת מינית מוסמכת ויושבת ראש החברה  הישראלית להפרעות בתפקוד המיני, מייסדת שותפה של ׳מרכז רותם׳ המרכז הישראלי לטיפול מיני. ניסינו להבין ממנה אם צריך לשבת ולחכות לחשק או לגרום לו להגיע. פרק שעושה חשק לחשק.

מה זה ברור גנטי ולמה בכלל צריך בדיקות גנטיות? נתחיל מזה שגנטיקה קשורה להכל…  אנחנו עצמנו בין היתר תוצר של המטען הגנטי שהיה בזרע יחד עם המטען הגנטי של הביצית. החיבור הזה של זרע+ביצית=עובר, שוהה ברחם כמה חודשים, ומושפע ממה שקורה שם, ואז יוצא לאוויר העולם ומושפע בהמשך גם  ממה שאנחנו אוכלים, שותים, איך שאנחנו מתנהלים, ישנים, ואפילו מהסביבה החיידקית שבגופנו. כל המידע הגנטי שלנו כתוב בדנא שלנו. כל ביצית וכל זרע מכילים בדיוק חצי מהמידע הזה. אבל כל פעם החלוקה היא אחרת. הרי יש לנו המון המון תכונות...

באות איתנו למסע אל העתיד? דוקטור עדי רכס, האורחת שלנו בפרק הזה, הזמינה אותנו לסיור עוצר נשימה במעבדה להפרייה חוץגופית. הרגשנו שאנחנו חייבות להבין איך הקסם הזה קורה- איך שני תאים הופכים לעובר. דר׳ רכס, היא רופאה עם שתי התמחויות נפרדות, אחת במיילדות גניקולוגיה ופריון וההתמחו השנייה בגנטיקה רפואית. ניסינו להבין מהו הצעד הראשון כשנתקלים באתגרי פוריות. מיפינו את התהליך אתגרים, בדיקות אבחנתיות, מדדים ושלבי הטיפול. שאלנו שאלות מצחיקות כמו האם אפשר להכנס להריון משני גברים שונים…תתפלאו אבל כן! יש...

פרק ההמשך... מאיה קוסובר, אשת רדיו, אישה שיודעת לספר סיפור, הגיעה לאולפן והסכימה הפעם להיות מרואיינת. היא שיתפה אותנו בסיפורה על אימהות לסבית, טכנולוגיות פריון וגנטיקה. ניסינו להבין יחד מה קורה כשרוצים הריון אבל יש נשאות לגן מיוחד ובעייתי. עברנו יחד דרך נקודות ציון משמעותיות, מיפינו את המשתתפים הפעילים בדרך, הזרעות, הפריות, שאיבות, זרע תוצרת הארץ מול זרע מתוצרת חוץ, יעוץ גנטי, אבחון טרום השרשתי והריון בסיכון. אם אתם במתח להבין איך הסיפור הזה הסתיים, בואו! צאו איתנו יחד למסע הגיבורה המפותל...

מאיה קוסובר, אשת רדיו, אישה שיודעת לספר סיפור, הגיעה לאולפן והסכימה הפעם להיות מרואיינת. היא שיתפה אותנו בסיפורה על אימהות לסבית, טכנולוגיות פריון וגנטיקה. ניסינו להבין יחד מה קורה כשרוצים הריון אבל יש נשאות לגן מיוחד ובעייתי. עברנו יחד דרך נקודות ציון משמעותיות, מיפינו את המשתתפים הפעילים בדרך, הזרעות, הפריות, שאיבות, זרע תוצרת הארץ מול זרע מתוצרת חוץ, יעוץ גנטי, אבחון טרום השרשתי והריון בסיכון. אם אתם במתח להבין איך הסיפור הזה הסתיים, בואו! צאו איתנו יחד למסע הגיבורה המפותל בדרך לאימהות.

״את אמא אפשר להחיות בכל כך הרבה דרכים, למרות שפיזית היא לא כאן. זה אמנם לא כמו להנות ממנה חיה, אבל אפשר להכין את המתכונים שלה, לספר את הבדיחות שלה…״ אחרי השיחה עם ליאת כהן הבנתי, כמו צלקת שמגיבה לשינויי מזג האויר, כך גם האֵבֶל מרים לפעמים את הראש, ומאפשר לנו, מדי פעם, עוד טעימה.   דר׳ אליזבת קובלר-רוס, פסיכיאטרית שוויצרית אמריקאית, פיתחה לפני כחמישים שנה את המודל של חמשת שלבי האֵבֶל. היא טענה שאם נעבור אותם לפי הסדר, בהתחלה תופיע הכחשה, ואז כעס, מיקוח, ודיכאון שאחריו נגיע לקבלה ונוכל להמשיך...

הגיבורה של הפרק הזה היא אחת שהיתה פה מאז ומעולם, לידת הבית.  במהלך ההיסטוריה האנושית כשאישה כרעה ללדת, היו מגיעות הקרובות והשכנות ומסייעות למיילדת בלידה. לידה היתה מרחב נשי. בערך בסביבות ב1760 החלל טרנד. נשים מהמעמד הגבוה יותר רצו שרופאים יגיעו אליהן הביתה ללידות. הן סברו שהעובדה שלרופאים יש יותר השכלה תתרום ללידות, תהפוך אותן למשהו בטוח יותר. בתחילה הנשים הזמינו את הרופאים הגברים להכנס לזירה הביתית. אבל אז החלה יריבות בין המיילדות והרופאים על מי מנהל את הלידה. רופאים ראו עצמם בעלי השכלה...