הרב קשתיאל לפרשת ויצא התשפג - קנאה בונה וקנאה מחריבה בפרשתינו רואים סוג של מתח בין רחל לאה. ותקנא רחל באחותה... הבה לי בנים...ויעקב מקפיד על זה. בקנאת האחים ראינו שנגרם נזק כבד מהקנאה ואילו מקנאת רחל לא היה נזק אדרבא יצאו עוד מהאחים. יצאה ברכה לעולם. רואים שיש קנאה מחריבה ויש קנאה שבונה. מתי היא מחריבה, כשהיא לא מביאה  ליצירתית בנייה לחיפוש  וליוזמה אלא רק לחוסר שמחה, נרגנות, ריקבון מבפנים. רחל חיפשה אפשרות להיבנות. אדם שהוא בעמדת יוזמה, הקנאה בונה אותה גם אם לא התכוון מלכתחילה. זו קנאת סופרים תרבה חוכמה. קנאה היא כוח חזק בעולם, זה בונה הרבה מערכות כלכליות, השכלה ובהרבה תחומים אחרים. קנאה גם יוצרת את החברות הטובה ביותר, אם אתה מקנא ומתוך כך אתה בא ללמוד מהאדם שקינית בו זה יוצר קשר חזק וחברות. הכל מאת ה', הקבה רוצה שמתוך הקנאה ניזום, נבנה וגם נתפלל. בסוף הפרשה קנאת לבן אוכלת אותו, לקח יעקב את כל אשר לאבינו. ויברח יעקב... את הקנאה צריך לנהל כל הזמן, זה כוח עוצמתי שיכול לגרום לדברים נוראים כמו נקמנות ומלחמה, אבל גם יוצר ובונה את העולם. לא כל דבר של חברך אתה רוצה לא הכל מתאים לך. זה מדגיש לנו שצריך לדייק את הקנאה, לא כל מה שיש לחברי מתאים לי. הגמרא בשבת אומרת מי שלא מקנא גופו נשאר שלם, הוא מדויק, שלם ושמח עם עצמו. הטרגדיה של קנאת האחים חייבת להגיע לפתרונה. לעתיד לבוא תיפסק הקנאה השלילית, מה שיביא את הגאולה לעולם. המלאכים לא מקנאים אחד בשני, הם שלמים עם עצמם, זה מה שהקבה נתן להם לצורך תפקידם. אנחנו לא באמת מקנאים בהם, כי אנחנו רוצים לבנות ולחדש והקנאה עוזרת לזה. אבל כן אפשר ללמוד מהמלאכים קצת מזה שאנחנו צריכים לחיות בשלום עם עצמנו, לא לרצות להיות תחרותיים מידי. קנאת סופרים היא ברכה כשהיא עוזרת להתקדם, אבל היא תסרח כשלא מדוייקים אותם ורוצים משהו שלא מתאים לנו.