הרב קשתיאל לפרשת אמור התשפד - הקפדה על צביון הקדושה הציבורית בפרשתנו שני נושאים עיקריים. קדושת הכהנים וקדושת המועדות. במועדות התורה חוזרת על הביטוי מקראי קודש. מה משמעות הביטוי? הרמב״ן פה מדגיש שזה עניין חברתי ציבורי לדאוג לאווירה של חג, לאופי של היום, בנוסף לאיסור המלאכה. זה אומר שצריך לשים לב לקדושה, למימד החברתי ציבורי שלה. במעמד שלה. זוהי אחריות ציבורית. אם השבת לא נשמרת מעמד הקודש נפחת. זה קשור למצוות ונקדשתי בתוך בני ישראל. הופעת הקדושה בציבור ולהיפך חס ושלום חילול השם הפחתת הקדושה ושחיקתה. אנחנו חברה שצריכה לקדש את השם, כעם. למשל אם המלך או הכהן הגדול לא נראים טוב בציבור זה מחליש את כל העם משפיע על עולם. כך גם הרב קוק מסביר את פרשת המקלל. זה לא רק עניין שלו מול אלוקיו, אלא הרושם הציבורי שגורם לירידה ביראת השמיים. אנחנו אחראים לשמירת המעמד הציבורי של הקודש. מצוות קידוש ה'. הרמב״ם במצוות קידוש ה' אומר שיש השפעה חברתית לזה. יש דברים שאסור להיות סלחניים כלפיהם כי הם מערערים אותנו. לכן הכהנים כמייצגי ה' יש להם השפעה ציבורית ולכן ההקפדה אצלם היא גדולה יותר. גם אם בעניינים פרטיים אנחנו מכילים אבל בעניין ציבורי צריך להקפיד ולהעיר. למשל על התנהגות לא נאותה בבית הכנסת. כי זה מוזיל את ערכו של בית הכנסת ויוצר שחיקה בקדושתו. גם בדברים הקשורים לציביון החיים הציבוריים היהודיים של מדינת ישראל, צריך להקפיד על זה. למשל ששר לא יסע בשבת לפגישות עבודה. אלה החיים הציבוריים שלנו שמשפיעים על כולנו.