תהליכים חברתיים ותרבותיים אשר התרחשו בעשורים האחרונים בחברה המערבית, בניהם תהליכי אינדיבידואציה ועלייה בחשיבות ערכים כמו מימוש עצמי, הובילו לכך שצעירים רבים נותרים רווקים במשך תקופת חיים ממושכת. ד"ר ארי אנגלברג, סוציולוג ואנתרופולוג, חוקר ומרצה במכללה האקדמית הדסה ובאונ' ת"א, חקר את נושא הרווקות המתמשכת, בציונות הדתית ובכלל. בשיחה שקיימנו ניסינו להבין מניין צצה התופעה של רווקות מתמשכת, וכיצד היא קשורה לתהליכים חברתיים ותרבותיים ב"מודרנה המאוחרת"? האם יש הבדל בין רווקות מתמשכת בציונות הדתית לתופעה הזו בכלל החברה? האם ישנה רווקות מבחירה והאם 'לבד' בהכרח שווה 'בדידות'? מהן ההשפעות של הרווקות המתמשכת על תפיסת העצמי והרווחה הנפשית? כיצד מתמודדים צעירים בציונות הדתית עם קונפליקטים לגבי מיניות ברווקות מתמשכת? מהו תפקידה של "הביצה" עבור רווקים בציונות הדתית? והאם קשר אינטימי עם האל מהווה תחליף למערכות יחסים עבור צעירות וצעירים דתיים? דיון ותגובות בקבוצת הפייסבוק "סטייט אוף מיינד - פסיכולוגיה אקטואלית"