תיאוריות הקונספירציה נוטות להתפשט בתקופות של חרדה וחוסר ודאות, כמו מלחמות, אסונות טבע ומגפות. בשיחה עם ד"ר אדם קלין אורון, אנתרופולוג של הדת, בעל התמחות בחקר מערכות אמונה ומנהל תחום שיח ציבורי במכון ון-ליר, עסקנו בגורמים שהביאו להתפשטות של תיאוריות קונספירציה בזמן הקורונה ולאחר ה-7 באוקטובר. ניסינו להבין: האם יש דבר כזה שנקרא "מנטליות קונספירטיבית"? מהם המניעים הפסיכולוגיים לאמונות אלו? היכן עובר הגבול בין אמונה בקונספירציה לבין ספקנות בריאה? איזה קשר יש בין אמונה בקונספירציות לבין אמונות...

בספרו "מעבר לעקרון העונג" רשם זיגמונד פרויד: "קיימים שני דחפים בסיסיים באדם: דחף החיים ודחף המוות. המטרה של הדחף הראשון היא לקשור ולאחד דברים, המטרה של השני היא להרוס ולהשמיד דברים". אירועי ה-7.10 הפגישו אותנו, ולא בפעם הראשונה בהיסטוריה של העם היהודי, עם הרוע והאכזריות שמתפרצים כאשר דחף המוות מקבל ביטוי. בשיחה עם ד"ר עמית ורשיצקי, היסטוריון וסופר, עמית מחקר באונ' הטכנית בברלין ובמרכז לחקר אנטישמיות באונ' העברית. שמתמחה, בין היתר, בחקר ההיסטוריה האינטלקטואלית והתרבותית של הנאציזם, ניסינו...

"ביחסים בין אזרח למדינה זו חוויה שמקבילה לנטישה הורית בשעת סכנה. מי שהיה אמור להיות שם, להגן ולהציל, הפקיר את ילדיו והסתלק". פרק מיוחד שהוקלט במהלך מלחמת חרבות ברזל, ובו אירחתי לשיחה את ד"ר אמיר מנדל, פסיכיאטר, פסיכותרפיסט, מטפל זוגי, יועץ ארגוני ועיתונאי תרבות, על המשמעויות הפסיכולוגית של המלחמה ושל מתקפת הפתע שהובילה לפתיחתה ברמה האישית והלאומית. שוחחנו על קריסת תחושת "הבסיס הבטוח" של אזרחי ישראל וכיצד ניתן לשקם אותה. על מנגנוני החוסן הנפשי האישיים והלאומיים שניתן לגייס בעת הזו - כיצד נכון...

על-אף הלהט הגדול שבו אנו מסוגלים להגן על עמדותינו הפוליטיות, המקור לעמדות האלה פעמים רבות איננו מודע. הבחירות הפוליטיות שלנו נובעות ממוטיבציות רגשיות, שרק בדיעבד אנו עושים להן רציונליזציות מורכבות. בשיחה עם ד"ר ברוך כהנא, פסיכולוג קליני, סופר, מרצה בביה"ס לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית, חבר המכון היונגיאני וממייסדי מכון רוטנברג לפסיכולוגיה יהודית, ניסינו להבין, מה המקור הרגשי לנטייה פוליטית לימין או לשמאל? מה מאפיין מבחינה פסיכולוגית ימנים ושמאלנים? האם לאנשים יש מבנה אישיותי מסוים שגורם...

בהקדמה לספרו "המקף והאליפסה" רושם הרב פרופ' יהודה ברנדס: "החיים בתוך מורכבות נתפסים כגורם שלילי, הקושי להחליט ולבחור נחשב תכונה מגונה. הנטייה למצוא דרך ביניים נתפסת כפשרנות". אולם, החיים מכריחים אותנו פעם אחר פעם דווקא לא לבחור, אלא לאזן בין מסגרות זהות ועולמות ערכים שונים, ולעתים אף מנוגדים, מהם אנו ניזונים. בשיחה עם הרב פרופ' ברנדס, מחנך, חוקר ומרצה לתלמוד, נשיא המכללה האקדמית הרצוג ומנהל ביה"ס התיכון הימלפרב לשעבר, ניסינו להבין, איך חיים עם מורכבות ומדוע מורכבות היא תפיסת עולם מגובשת...

באחת מאמרותיו המפורסמות קבע ניטשה ש"מי שיש לו 'למה' שלמענו יחיה, יוכל לשאת כמעט כל 'איך'". על בסיס הטענה הזו, פיתח הפסיכיאטר היהודי ויקטור פראנקל, משנה פסיכולוגית וטיפולית שבמרכזה תפיסת המשמעות בחיים: "לוגותרפיה". בשיחה עם נעמי (יפה) עיני, פסיכולוגית חינוכית, לוגותרפיסטית, דוקטורנטית באונ' בר-אילן ומרצה בכירה במכון ויקטור פראנקל ללוגותרפיה בישראל, ניסינו להבין כיצד ומדוע אדם צריך למצוא משמעות בחייו? האם אני חייב להיות אדם דתי כדי שתהיה לי משמעות בחיים? איך מוצאים משמעות בסבל וכיצד צומחים...

כבר מראשית ימיה של הפסיכולוגיה המודרנית, עמד זיגמונד פרויד על הקשר המורכב שבין גוף ונפש. בשיחה עם ד"ר עינת שופר-אנגלהרד, פסיכותרפיסטית ומטפלת בתנועה, מרצה בכירה וראש התואר השני בטיפול בתנועה באוניברסיטת חיפה, ומחברת הספר "בגוף ידיעותינו: סוד הריקוד הזוגי", ניסינו להבין כיצד מהווה הגוף פתח ללא מודע? איזה מידע סמוי על היחסים נחשף בטיפול בתנועה? מדוע אנשים משחזרים במערכות יחסים רומנטיות קונפליקטים בלתי פתורים מהעבר? כיצד באים לידי ביטוי בגוף משאלות של כוח, תלות ותשוקה? ואיך משיגים איזון בין תלות...

מתי בדיוק ולמה זה קרה שהתחלנו "לנהל שיח" במקום לדבר? "להציף" במקום פשוט לומר? שבמקום להגיד 'לא' אנחנו אומרים "פחות", ושיום קשה ומתיש בעבודה הפך ליום "קשוח" או "מאתגר"? אלון עידן, עיתונאי ועורך בכיר ב'הארץ' מנתח זה מספר שנים בטורו השבועי, 'רשימה שחורה' את האופן שבו השפה העכשווית שבה אנו משתמשים משקפת את המצב הפסיכולוגי והחברתי שבו אנו מצויים. בשיחה עם אלון, ניסינו להבין, האם מה שאנחנו עושים הוא בעצם סטריליזציה של השפה? מדוע אנו מבקשים לחטא את המציאות, והאם זה קשור לחוסר היכולת שלנו להתמודד עם...

בספרו "משחק ומציאות" כותב הפסיכואנליטיקאי האנגלי דונלד ויניקוט: "במשחק, הילד או המבוגר מסוגלים להיות יצירתיים ולהשתמש באישיות כולה, ורק בהיותו יצירתי מגלה היחיד את העצמי". בשיחה עם נלי תגר, שחקנית, קומיקאית וסטנדאפיסטית, זוכת פרס האקדמיה לטלוויזיה לשחקנית הטובה ביותר לשנת 2016, שנבחרה ב-2014 לאחת מעשרים התגליות הקולנועיות הגדולות בעולם, ניסינו להבין האם דווקא דרך גילום דמות אחרת, אתה בעצם יכול לתת ביטוי לצדדים השונים באני הפנימי שלך? כיצד המשחק מאפשר לשחקן להביע את עצמו בתוך מרחב בטוח, להשיג...

משנתו הפסיכולוגית של הרב קוק שזורה בכתביו שפורסמו לפני למעלה ממאה שנים, אולם נדמה שהיא רלוונטית לחיינו כיום יותר מתמיד. היא מתכתבת עם רעיונות מהפסיכואנליזה, הפסיכולוגיה האקזיסטנציאליסטית, ההומניסטית, ועם רעיונות עדכניים מהפסיכולוגיה החיובית. בשיחה עם יובל פרוינד, סופר ומנחה קבוצות לימוד, העוסק בכתיבה בתחומי הרוח והיהדות, צללנו לעומק רעיונותיו של הרב קוק, ועסקנו בתפיסת העצמי, במימוש עצמי, בהתמודדות עם דיכאון וחרדה, בתכונות אישיות, נרקיסיזם ופרפקציוניזם, אהבה, הורות והתקשרות.

"עבודה זה כמו קשר זוגי, אנחנו משחזרים דפוסים רגשיים" טוענת הפסיכולוגית התעסוקתית גל שי. בשיחה עם גל, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה וחינוך מאוניברסיטת תל אביב ותואר שני בפסיכולוגיה עם התמחות בתעסוקה מהמכללה האקדמית תל אביב-יפו, ניסינו להבין, כיצד ההתנהלות שלנו בעולם העבודה מזכירה את ההתנהלות שלנו ביחסים בינאישיים? מדוע חיפוש עבודה זה בעצם כמו דייטינג? מהן המוטיבציות שמניעות אנשים בבחירת תעסוקה? כיצד העבודה, שבעבר סיפקה צרכים הישרדותיים, הפכה עבורנו לחלק מרכזי בזהות העצמית, ולכלי שמממש את הצורך...

אהדת כדורגל היא אחת התופעות התרבותיות הרחבות והמשמעותיות ביותר בעולם. היא מערבת מוטיבציות פסיכולוגיות בסיסיות, כמו זהות, שייכות והתקשרות. בשיחה עם ד"ר טלי פרידמן, סוציולוגית של החינוך שחקרה את תופעת האהדה בכדורגל במסגרת עבודת הדוקטורט שלה באוניברסיטה העברית, ניסינו להבין, כיצד נלמדת הפרקטיקה של אהדה ("התאהדות")? ומדוע היא נלמדת דווקא דרך הגוף? איך משפיעה הסמכות ההורית על בחירת הקבוצה? וכיצד בא לידי ביטוי הקשר החזק בין אב לבן באהדת כדורגל? האם יש הבדל בין חוויית האהדה של גברים ונשים? כיצד באה...

טיפול פסיכודינמי הוא כמו יצירת אומנות, מלאכת מחשבת. יש לטוות ולארוג אותו לאט, בעדינות ובסובלנות. בשיחה עם ד"ר רמי טולמץ', פסיכולוג קליני, ראש המגמה לפסיכולוגיה קלינית באונ' בר-אילן בעבר, וכיום חוקר ומרצה בביה"ס לפסיכולוגיה באונ' רייכמן, ביקשתי להבין, מהם היסודות התאורטיים והפרקטיים של הגישה הדינמית לטיפול פסיכולוגי? עד כמה היא יונקת את שורשיה מהגישה הפסיכואנליטית של פרויד? מדוע חשוב כל-כך להבין את הדינמיקה של היחסים שלנו עם הדמויות המטפלות בעבר? באיזו מידה סוג טיפול כזה עדיין רלוונטי בעידן...

רז הנדלר, סופר, מרצה וחוקר דתות, התארח לשיחה על הפסיכולוגיה של דת, אמונה ורוחניות. ביחד ניסנו להבין: מדוע אנשים מאמינים? איזה צורך פסיכולוגי זה מספק? כיצד דתות שונות מספקות צרכים פסיכולוגיים שונים? אלו סוגים של אנשים יוצרים קשר אינטימי עם האל ואלו קשר אינסטרומנטלי? כיצד דת מרחיבה ומרסנת את האגו? האם דת היא חוויה אינדיבידואלית או עניין של זהות ושייכות שמחבר בין אנשים? והאם היא מאבדת מהרלוונטיות שלה בעידן המדע?

ד"ר גדי טאוב - עיתונאי, פובליציסט, תסריטאי וסופר; ד"ר להיסטוריה של ארצות הברית, מרצה בכיר באוניברסיטה העברית, הוא אחד המנתחים המבריקים, החדים והמדויקים ביותר של המציאות החברתית בה אנו חיים, כבר למעלה מ-25 שנה. בשיחה אתו ניסיתי להבין מדוע הוא מכנה את התרבות שהתפתחה בישראל משנות ה-90' כ"תרבות של פסימיזם וייאוש"? כיצד המפעל הפוסטמודרני הפך את פירוק המשמעות לאידיאולוגיה? איזה אינטרס משרתת המתקפה של הפוליטיקלי קורקט על האמת המשותפת? האם עומדת מוטיבציה פסיכולוגית מאחורי המאמץ הפרוגרסיבי המתמיד...

הרשתות החברתיות הן התופעה התרבותית המשמעותית ביותר של המאה ה-21' עד כה. בשיחה עם רועי סמנה, פסיכולוג קליני מומחה, מרצה ומדריך בתוכניות לפסיכותרפיה באוניברסיטת בר-אילן ומרכז וויניקוט, ניסינו להבין אלו צרכים נפשיים הרשתות החברתיות ממלאות? האם ניתן לייחס להן את העלייה הנצפית בשיעורי הדיכאון והחרדה? כיצד הן משפיעות על האופן בו אנו יוצרים ומנהלים קשרים? האם אנחנו בודדים יותר בגללן? כיצד הן השפיעו על עולם הדייטינג? האם הן הופכות אותנו ליותר נרקיסיסטיים? ומהי ההשפעה שלהן על ההקצנה בשיח והעמדות...

תהליכים חברתיים ותרבותיים אשר התרחשו בעשורים האחרונים בחברה המערבית, בניהם תהליכי אינדיבידואציה ועלייה בחשיבות ערכים כמו מימוש עצמי, הובילו לכך שצעירים רבים נותרים רווקים במשך תקופת חיים ממושכת. ד"ר ארי אנגלברג, סוציולוג ואנתרופולוג, חוקר ומרצה במכללה האקדמית הדסה ובאונ' ת"א, חקר את נושא הרווקות המתמשכת, בציונות הדתית ובכלל. בשיחה שקיימנו ניסינו להבין מניין צצה התופעה של רווקות מתמשכת, וכיצד היא קשורה לתהליכים חברתיים ותרבותיים ב"מודרנה המאוחרת"? האם יש הבדל בין רווקות מתמשכת בציונות הדתית...

פרופ' מריו מיקולינסר הוא אחד החוקרים החשובים בעולם בתחום של אישיות ופסיכולוגיה חברתית. הוא פרסם מעל חמש מאות מאמרים ופרקים בספרים, כיהן כראש המחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר-אילן וייסד את ביה"ס לפסיכולוגיה במרכז הבינתחומי. בשיחה אתו ניסית לרדת לעומקה של תיאוריית ההתקשרות - אחת התיאוריות הנחקרות והמשפיעות ביותר בפסיכולוגיה בחצי המאה האחרונה – ולהבין מדוע התקשרות לדמויות משמעותיות לאורך החיים מעניקה לנו תחושת ביטחון שמאפשרת לנו התפתחות, חקירה ויצירה? האם דמות ההתקשרות בילדות חייבת להיות האמא?...

הסטטיסטיקה מראה שגברים מתאבדים פי ארבעה מנשים, אולם פונים בשיעורים נמוכים לעזרה נפשית. בשיחה עם ד"ר רונית דרור - עובדת סוציאלית המתמחה בטיפול בגברים, מרצה באונ' חיפה ומכללת ספיר ומסיידת עמותת "לצדכם" המסייעת לגברים נפגעי אלימות במשפחה וניכור הורי - ניסינו להבין, מה הסיבות לכך? מה מייחד עבודה טיפולית עם גברים? האם באמת גברים לא רגישים? מהי הדילמה של "הגבר החדש" ומדוע גברים חווים כיום משבר זהות? מה מאפיין את חוויית האבהות והאם גברים יכולים להיות הדמות המטפלת העיקרית? איזה סוג של אלימות מופנית...

ד"ר דריה מעוז, סופרת, סוציולוגית ואנתרופולוגית, מרצה במכללה האקדמית הדסה, חוקרת את נושא הזוגיות במשך למעלה מעשור. בשיחה איתה ניסיתי להבין מהו סוד ההצלחה של זוגות מאושרים? האם אפשר לשפר מסוגלות זוגית? האם תשוקה וחברות סותרים אחד את השני? האם מונוגמיה מנוגדת לאופי האנושי והאם יש אנשים שזוגיות לא מתאימה להם? כיצד אנחנו מנסים לתקן בזוגיות פצעים מהיחסים עם הדמויות ההוריות? מהו הצורך הבסיסי שאנו מבקשים לספק באמצעות מערכות יחסים והאם יש ההבדל בין צרכים של גברים ושל נשים בזוגיות? לדיון ותגובות...

ח"כ לשעבר תהלה פרידמן מגדירה עצמה כ"יהודייה, דתיה, ציונית-דתית, לאומית, פמיניסטית וירושלמית". בשיחה איתה ניסיתי להבין האם אפשר להחזיק בכל הזהויות הללו במקביל? האם אין בדידות במקום הזה? האם ניתן להיות פמיניסטית דתיה ודתיה ליברלית? האם וכיצד ניתן לפתור את הקונפליקט הלאומי של האזרחים הערבים בישראל? ומדוע ירושלים מהווה מקום שמחייב אותך להחזיק במספר זהויות במקביל. לתגובות חפשו "סטייט אוף מיינד - פסיכולוגיה אקטואלית" בפייסבוק

המתעמלת האומנותית נטע ריבקין, אחת הספורטאיות המוכשרות והמעוטרות שהיו בישראל, התחרתה בשלוש אולימפיאדות וזכתה במדליות באליפויות אירופה והעולם. בשיחה מרתקת היא מספרת על מרכיבי החוסן המנטלי שאפשרו לה לרשום את הישגיה יוצאי הדופן: מה מרגישים כאשר עולים לתרגיל באולימפיאדה לעיני כל העולם? כיצד מווסתים את המתח והלחץ לפני ובמהלך התחרות? מהי עבודה מנטלית נכונה של מאמנ/ת? מה התפקיד של המשפחה והסביבה הקרובה? איך בונים ערך עצמי שלא תלוי בקריטריונים חיצוניים בסביבה תחרותית? כיצד צומחים מתוך משברים אישיים...

אנשי שיווק ופרסום עושים שימוש נרחב בכלים פסיכולוגיים בכדי להניע אנשים לפעולה. בשיחה עם דניאל אוחנה, אסטרטג שיווק, ניסינו להבין באלו כלים מעולם הפסיכולוגיה הם משתמשים? איך יוצרים חיבור רגשי עם מותג? כיצד מייצרים תחושה של זהות ושייכות למוצר? מה הופך את הקמפיינים של נייקי ואפל למוצלחים מבחינה פסיכולוגית? ואיך מייצרים קמפיין פוליטי שמפעיל אנשים מבחינה רגשית. לדיון ותגובות על הפרק: 'סטייט אוף מיינד' בפייסבוק

ישנם מעט תחומים בחיים שמפעילים אותנו רגשית כמו שפוליטיקה עושה. בשיחה עם נווה דרומי, דוקטורנטית למדעי המדינה באונ' בר-אילן, בעלת טור ב'הארץ' ומגישה בערוץ 20, ניסינו להבין האם השתייכות למחנה פוליטי היא בחירה מושכלת או ביטוי של זהות ושייכות? האם דעה פוליטית היא תוצר הגיוני על תפיסת מציאות או רציונליזציה של עמדה רגשית? ומהם התכונות האישיותיות המאפיינות אנשים בעלי נטייה פוליטית לימין ולשמאל? נשמח לשמוע מה אתם חושבים על הסוגיות האלה ואחרות שעלו בפרק, בקבוצת הפייסבוק שלנו 'סטייט אוף מיינד -...